לקבלת עדכונים מלאו את המייל שלכם:

    סגור
    מתמחים

    ספוילר: לא בת דודה של אביב אלוש, כן ליטיגטורית בדם

    10.03.2022

    אחלה בוהריים בשנת 2022, תפסנו לשיחה קצרה את אלמוג אלוש.
    היא ישבה מולנו על רקע החלונות השקופים של משרד גורניצקי, המשקיפים אל הבניינים הגבוהים, עם חיוך מאוזן לאוזן ושתי גומות, לבושה בג'קט מחויט. וסניקרס. כן. יחד (מתברר שככה מתלבשים בגורניצקי ביום יום).

    עלה לנו החשש שמא מישהו מכוון אליה קלצ'ניקוב במהלך הריאיון, כי היא הייתה כל כך שמחת חיים ואוהבת את ההתמחות שלה שכבר חשדנו. אבל לאט לאט הבנו שאם בחורה שרקדה אצל אתי פולישוק ועבדה עם כלבים בחרה בסוף ללמוד משפטים – כנראה שהיא יודעת מה היא רוצה לעשות.

    מי את, מה את, האם את קשורה לאביב אלוש ואיך לדעתך אפשר להפריד אותו מאשתו?
    הנה, שאלת הפתיחה הקבועה. לא, אני לא קרובה שלו. לצערי או לשמחתי. אני אלמוג, אני בת 27 ואני גרה בתל אביב.


    טוב חברי המערכת יחפשו דרך אחרת להשיג את אביב. ספרי לנו – איפה למדת משפטים, ולמה בעצם?
    למדתי באוניברסיטת תל אביב, והיום מתמחה במחלקת הליטיגציה במשרד גורניצקי החל ממרץ 2021.
    האמת שלימודי משפטים לא היו הבחירה הראשונה שלי. החלום שלי בכלל היה להיות וטרינרית, הייתי מנהלת אימוצים בכלבייה והייתי גם רקדנית אצל "אתי פולישוק" בעבר. כשטסתי אחרי הצבא לדרום אמריקה ההורים שלי אמרו לי שישלמו לי כרטיסי הטיסה, בתנאי שאני נרשמת ללימודים כלשהם. בסוף התקבלתי ללימודי ביולוגיה ומשפטים במקביל, אבל החלטתי ללכת על משפטים כי זה עניין אותי, והחלטתי לצאת מהקופסה של המוכר והבטוח כי כבר למדתי בתיכון ביולוגיה.

    אשכרה נהיית עו"ד כי אמא שלך שיחדה אותך. אחלה אמא.
    אז בחרת להתמחות בגורניצקי. בוא נתחיל מלשאול – כמה את מזוכיסטית מ-1 ועד לבחור בליטיגציה?
    לא הייתי מוכוונת אף פעם לתחום ספציפי, כמו אלה שיודעים מראש "אני רוצה נדל"ן".

    רגע – שאלת אמצע – את מאמינה בכלל לאנשים האלה? לי הם נשמעים מטורללים, איך אפשר לדעת בכלל מה רוצים?

    האמת שאני לא מאמינה בזה שאפשר להבין מהלימודים. מה, אם למדת קניין ואהבת זה אומר שאתה רוצה נדל"ן?
    בלימודים הייתי בקליניקות ששילבו ליטיגציה וזה הרגיש מעניין ורחב מאוד. הייתי גם בפרקליטות פלילית במסגרת הלימודים וגם לקחתי חלק בקליניקה של זכויות בעלי חיים, והבנתי שזה באמת תחום שנוגע בהכול. ככה בחרתי.

    אוקיי, קיבלתי את הטיעון גברתי הליטיגטורית. אבל למה גורניצקי? איך היה לך שם הריאיון?

    מהרגע שנכנסתי לראיון היה משהו קליל וחיובי באווירה ששבה אותי. הרגשה שאין דיסטנס בין הדרגים. גם ביום הראשון שלי כמתמחה ישבנו לאכול צהרים כל החבר'ה בקומה בלי הפרדה – שותפים, עורכי דין ומתמחים.

    אז את אומרת שהאווירה הכיפית לא נשארה רק כ"הצגה למתראיינים" וזה המשיך גם בהמשך.

    לגמרי. יש פה אווירה קסומה גם בין המתמחים, אנחנו נפגשים גם בלי קשר להתמחות. כל רביעי יש לנו קבלת שבת מתמחים – כל פעם זוג אחר משתמש בתקציב אחר שמיועד לנו מהמשרד ואנחנו אוכלים ושותים ביחד. עכשיו נתנו לנו תקציב גם להפקת מסיבת סיום למתמחים שמסיימים. הולכת להיות מסיבה מדהימה שאני מארגנת, אצל אחת המתמחות, נתנו לנו יום חופש…
     
    רגע!
    הולד! שניה! קפץ לנו הנס של הקפה בגרון – נתנו ל-40 (!) המתמחים יום חופש בשביל מסיבה?
    כן, זו מסיבת צהרים, אז אפשרו לנו לא להגיע למשרד.

    פששש התרשמנו.
    עכשיו תספרי לנו – עם יד על הלב, למה את רוצה להיות עורכת דין ודווקא במשרד גדול?
    אני נורא נהנית ממה שאני עושה. יוצא שיש לי הרבה עבודה עצמאית מול השותפה המאמנת שלי עו"ד מאיה צברי. אני מרגישה שסומכים עליי ושאני מהווה חלק מאוד מהותי ולא מתעסקת רק ב"עבודה שחורה". חוץ מזה, יש פה הרבה דגש על "וורק-לייף באלנס".

    הו! איך אנחנו אוהבים לשמוע את המונח וורק-לייף בלאנס! שמענו הרבה משרדים אומרים את זה. זה באמת קורה? איפה נכנס הבלאנס כשמתמחים במשרד ענק ובליטיגציה?
    תראי, יש ימים שאני מסיימת מאוחר כי יש הרבה דיונים, הגשות ומשימות שוטפות, ובליטיגציה העבודה באמת דינמית. אבל יש גם לא מעט תקופות פחות לחוצות או תקופות פגרה. בתקופות רגועות המאמנת שלי אומרת לי "אלמוג, יאללה, לכי מוקדם הביתה היום", אפילו לפני 19:00. וגם יש לנו יום קצר.

    תיכף תגידי לנו שגם האגדה על יום קצר מתממשת ושאת מצליחה לשמור על תחביבים.
    מתממש לחלוטין. כל אחד בוחר לעצמו יום קצר וזה באמת באכיפה. זה לא סתם מס שפתיים. המאמנת שלי מתקשרת אלי בימי חמישי ב-16:00 ושואלת "נו את יוצאת הביתה?". כמובן שיש ימים שזה לא אפשרי בגלל עומס עבודה. אבל הכול תלוי בסוף בתכנון ובתיעדוף העבודה – כשאתה יודע שיש לך יום קצר אתה משנה סדרי עדיפויות.
    אז כן, אני מצליחה לשמור על תחביבים שלי – יש לי כלבה, אני מתאמנת, יש לנו גם יוגה במשרד.

    נשמע כיף לגמרי. אבל במבט קדימה ובהסתכלות על העובדה שאת אישה, ואיך שלא נהפוך את זה – יש מנשים ציפייה חברתית מסוימת (בלי שוביניזם חלילה, רק הסתכלות מציאותית על החיים) – איך את חושבת שאפשר לשלב אימהות וקריירה בתחום הזה?
    אני חושבת שהכול מתאפשר. זה לא פשוט, אבל יש פה הרבה אימהות שחזרו מחופשת ואבות שיוצאים מוקדם ואני רואה שמתייחסים אליהם בצורה טובה. בסוף, גם השותפים הורים אז הכול מאוד מובן.

    טוב רצתי רחוק לילדים וחתונות וטיטולים. היום את רווקה?
    כן.

    במידה ומעוניינים למצוא זוגיות בתקופת ההתמחות, זה אפשרי, או שעדיף להחליט מראש ש"בשנה וחצי הזאת אין אותי"?
    לא, בכלל לא. אני משתדלת מאוד לאזן הכול. אני כן משתדלת לצאת לדייטים ולהכיר אנשים. אם זאת העבודה שלי לכל החיים אני צריכה למצוא איך אני משלבת את העבודה שלי עם החיים הפרטיים שלי, אז אני מסגלת הרגלים.

    יאללה בואי נלך להילטון נראה שקיעה.
    את נראית לי מאוד חייכנית וכיפית. קצת באופן מלחיץ יחסית להתמחות הלא פשוטה שאת בטח עוברת. מה בכל זאת קשה לך?

    ברור שיש ימים קשים יותר. הימים עוברים מהר בגלל העומס, אבל היו רגעים של שבירה. היה תיק גדול שהיה בו גילוי מסמכים ובמשך ימים שלמים עשיתי אותו דבר – מעבר על מיילים, תיוקים, סימונים והשחרות. זה היה שבועיים אבל הרגשתי שזה לא ייגמר בחיים. אבל גם זה נגמר! הכל נגמר, גם אם יש שלב קשה – הוא עובר.

    דברי אליי קצת במשהו ג'וס! איזה פדיחה את זוכרת מהמתמחות? או שתחרויות גרביים זה השיא אצלכם?
    תחרות הגרביים הייתה ענקית! אבל יש לי סיפור אחר. בחודש הראשון שלי להתמחות היה תיק ענק והיה דיון הוכחות. ישר על תחילת ההתמחות נתנו לי להכין תיק מוצגים, לא היה לי מושג מה רוצים ממני, אבל עשיתי הכל.
    יום לפני דיון ההוכחות לקחתי את כל הקלסרים לדיון כי הוא היה למחרת מוקדם בבוקר. הגעתי ישר מהבית, כי גרתי קרוב לבית המשפט. תוך כדי שאני מוציאה את הקלסרים, אני מגלה ששכחתי תיק מוצגים אחד.

    נעתקה נשמתנו. איך יוצאים מזה?
    אמרתי לשותפה המאמנת שלי, "מאיה אני ממש מצטערת, שכחתי את הקלסר, אני רצה להביא אותו". מה שהיה מדהים זה שהיא גם בטח נלחצה בעצמה, אבל ממש לא שיקפה את זה. היא הרגיעה אותי שזה יכול לקרות, ונתמודד עם מה שיש. וזה רגע שאני זוכרת כי זה עצר לי את הסטרס. בסוף באמת רצתי הביתה והספקתי להביא את הקלסר והיה דיון סופר מעניין.

    וואו, איזו חוויה מלחיצה. אפרופו דיון הוכחות – כשאתה מתמחה בליטיגציה, הרבה פעמים יש קשר ישיר בין ה"עניין" שאתה מקבל מהטיפול התיקים לבין השלב שבו הם נמצאים. את חושבת שזה איפשהו עניין של מזל לאיזה שלב בתיקים הגעת בדיוק?

    זה באמת נורא משתנה. אבל העובדה שהאריכו את ההתמחות לשנה וחצי באמת משנה את התמונה. זה מאפשר לראות תיקים בכל השלבים שלהם, ואפילו לראות תיק שהגעתי אליו באמצע מסתיים בניצחון לא מזמן.

    טוב, זה נשמע יתרון כשאת מתארת את זה ככה. אבל יש תמיד דיבורים שחושבים שוב לקצר מתישהו את ההתמחות לשנה. את בעד או נגד?
    בא לי להגיד שאני נגד רק כי אם אני עברתי את זה אז שעוד אנשים יעברו את זה. אבל באמת כמו שאמרתי, היתרונות עולים כי את לוקחת חלק בעסקאות ובתיקים בצורה יותר מעמיקה. נכון שזה מעכב את התהליך, אבל זה בכל מקרה שלבי למידה שתחווי כעו"ד צעירה, אז למה שלא נעשה את זה כבר עכשיו?

    אוקי, אז נסכם את זה בזה שאת בעד להתמחות שנה וחצי ושמכירים אותך ככה מעולה במשרד. אז תני איזה פרט מפתיע על עצמך שגם גורניצקי בכבודם יופתעו לשמוע.
    כשאנחנו נכנסים בחדר מתמחים שלנו ל- zone של הרבה עבודה ושעמום, אני שמה מוזיקה בקולי קולית ומתחילים לרקוד. הבעיה שהקירות שקופים! אז כשעובר שותף, אנחנו משחקים אותה נורמליים.

    ממש מאיה ורטהיימר של עולם המשפט.
    אלמוג –  אחריות כבדה על כתפייך כעת – תני טיפים למתראיינים הקרבים ובאים בשבוע הראיונות.
    אני בעד להגיע ולתת ערך מוסף על עצמך – משהו שמייחד רק אותך, כי יש הרבה סטודנטים טובים. פחות קריטי להתעכב על ידע משפטי ולעבור על מחברת תאגידים בדקדוק, חבל על הזמן. תבואו אמיתיים כי מחפשים קולגה ולא רק סטודנט טוב.

    טוב לפני שנפרדים, מה דעתך על Wello ואיך זה משתלב בחיים של המתמחים? תרימי לנו בקיצר. או תקטלי אותנו אבל יהיו לזה השלכות אה?
    האמת שזה מכניס המון צבע. אנחנו מעבירים פוסטים שלכם ביננו וצוחקים "תראו מה וואלו כתבו…". תמשיכו ככה. אולי תשלבו גם פינות שמתעדות יותר מתמחים ואת החיים שלהם.

    סבבה, לקחנו. הוחלט לא לקטול אותך. תודה!

    חברת קידום אתרים באינטרנט חברת קידום אתרים