לאחרונה שמענו על עורכי דין שפוטרו ממקום עבודתם. אבל מה לגבי אלה שבוחרים לעזוב בעצמם? על ההחלטה המשמעותית שמקבלים עורכי הדין, במעופם אל מקום טוב יותר.
דמיינו את הסיטואציה הבאה: בגיל צעיר אתם מקבלים החלטה משמעותית. בסוף תקופת השירות הצבאי או הלאומי אתם אומרים לעצמכם- אני אדם של המילה הכתובה, לוגיקה ועזרה לזולת. נראה לי שאלך ללמוד משפטים!
אתם עושים פסיכומטרי (או לא), ומתקבלים ללימודי משפטים! בשיעור הראשון אתם קצת בשוק מכמות האנשים סביבכם. אתם שואלים את עצמכם – מי כל האנשים האלה? כמה אנשים יש פה? האם כולנו נעבוד יחד באותו משרד?
די מהר אתם מגלים שכמות גדולה מהאנשים שסביבכם פורשים מהלימודים- כל אחד מסיבותיו האישיות. אבל אתם ממשיכים. אתם קוראים פסקי דין. אתם נשארים ערים עד השעות הקטנות של הלילה ולומדים דיני נזיקין. אתם קמים בבוקר והולכים להתנדב בקליניקה משפטית ומשדרגים את קורות החיים שלכם. וכך- אתם מגיעים בשנה ג' עם מחברות מסוכמות ואש בעיניים לשבוע הראיונות.
מסתבר שלמאמץ האדיר שהשקעתם יש תוחלת! אתם מתקבלים להתמחות באחד המשרדים המובילים. אתם עובדים קשה במשך שנה (או שנה וחצי) ועוסקים בתחום שבחרתם…
אבל רגע! יש קאטצ'. לפני שתהפכו לעורכי דין מוסמכים אתם צריכים קודם לעבור את אחד המבחנים הקשים שתלמיד באשר הוא צריך לעבור- מבחני הלשכה. אתם לוקחים נשימה עמוקה, אומרים שלום לכל מי שאתם אוהבים- וצוללים אל תוך הספרים.
אחרי שלושה חודשים (במקרה הטוב) אתם מגיעים אל טקס ההסמכה של לשכת עורכי הדין. עשיתם זאת! אתם עורכי דין מן המניין! הישג מרשים, בטח לאור העובדה שלפי פרסומים אחוז העוברים את המבחן במועד האחרון עמד על 34% בלבד.
אתם שמחים, מתרגשים וקונים מלתחה חדשה שלא תבייש אף אחד משחקני הסידרה Suits"". עולם המשפט, הנה אני בא!
פאסט פורווארד שלוש שנים קדימה…
אתם קמים בבוקר לעוד יום שגרתי במשרד. אתם בפגישה עם לקוח, שולחים מייל עדכון לשותפה, ארוחה קצרה מול המחשב, בדיקת נאותות חופרת, הכנת שני תצהירים- וזהו. אבל רגע. השעה 19:30 בערב ואתם צריכים למלא טופס חיוב שעות! פתאום אתם שומעים קול קטן ששואל אתכם- האם כל זה בשבילי? האם זה מה שיש לעולם להציע לי?
כל הכתוב פה למעלה הוא תיאור דמיוני בלבד. יכול מאוד להיות שאחרי שלוש שנים עורך דין יהיה בשיא פריחתו המקצועית ויהנה מכל רגע. אבל רבים מהם מחליטים לעזוב את המקצוע ולהתחיל במסלול חדש.
מה הסיבה בגללה מבקשים עורכי דין רבים לעזוב את המקצוע?
אז הנה כמה סיבות:
- שעות עבודה ארוכות
- לחץ בעבודה
- ויכוחים הכרוכים באופי העבודה
- הבירוקרטיה
- תחושת חוסר שליטה על המתרחש (שהרי בית המשפט יוצא לפגרה בתקופת החגים והבוס בדיוק לחוץ כי לקוח גדול רוצה להגיש משהו בתקופת החגים דווקא)
- שעמום בעבודה
- הרצון למימוש עצמי
- התחושה של 'בורג קטן במערכת'
- השאיפה לאיזון חיים-עבודה
- שמירה על 'וול ביינג' (well-being)
- ועוד שלל סיבות לעזיבת המקצוע.
ואולי דור הבייבי בומרס (או אלו שנולדו בין השנים 1946-1964) הם חלק מהתשובה. בין אותם 'בומרס' נוכל למצוא את ברק אובמה (1961) ודונלד טראמפ (1946). על פי אתר המתאר את מאפייני דור הבייבי בומרס, הם מאופיינים בכך שחיפשו ללמוד מקצוע או מקום עבודה שנתן יציבות תעסוקתית, כדי להתחייב אליו. מקומות העבודה מצידם תמרצו אנשים להישאר -תנאי פנסיה טובים, קביעות וגם משכורות שהתאימו ליוקר המחייה של תקופתם.
לעומתם עומדים דור ה-Y (החבר'ה שנולדו בין השנים 1980-1990). קרוב למדי שאחוז ניכר מהעובדים סביבכם הם בני דור זה. דו"ח של חברת Gallup מגלה כי 21% מבני דור ה-Y מעידים על עצמם כי החליפו מקום עבודה בשנה האחרונה. נראה כי ה-Y הטיפוסי עוד מחפש את עצמו בהשוואה להוריו ושואל Why?
ולאן עורכי הדין עוברים?
לא מעט מקומות, הנה תמצות של הסקר הבא שפורסם בנושא:
- רבים מעוניינים להישאר בעולם העסקים בתחומים אנליטיים, כמו יעוץ או ניהול
- אחרים חושבים לנצל את כישורי השפה שלהם בתחום השיווק או העיתונאות- תחומים שמזכירים עבודות ניסוח וכתיבה בתחום הליטיגציה
- יש כאלה שחושבים על חזרה לאקדמיה או הסבה להוראה, מקצוע שיכול להתאים לעורכי דין שחולמים להשפיע על הדור הבא
- בנקאות עשויה להיות אופציה רלוונטית למי שהשתפשף בתחום
- גיוס עובדים ומשאבי אנוש עשויים להתאים לאלה עם רקע בדיני עבודה
בכל מקרה, תהיה הסיבה אשר תהיה בגללה החלטתם לחשוב על שינוי מסלול- צוות רובוס תמיד כאן כדי לעזור לכם לתכנן את הצעד הבא בקריירה שלכם.
גילוי נאות – הפוסט נכתב בידי עורכת-דין שהחליטה לעזוב את המקצוע. ולא מסתכלת לאחור.
