מהיום הראשון ללימודי משפטים, הסטודנטים כבר יודעים שבשנה השלישית יצטרכו לצאת מהלפ-טופ, לעלות על מחויט, לעמוד זקופים ולהתחיל לשווק עצמם, הכי טוב שיוכלו, כדי שיקנו אותם במכירה הפומבית השנתית המכונה "שבוע הראיונות להתמחות". אבל האמת שהתחרות בין המשרדים (בעיקר הגדולים) בארץ על ליבם של המתמחים העתידיים גועשת בתקופה הזאת, והסטודנטים, שרק אתמול יצאו מהלפ-טופ ועלו על מחויט – מבולבלים. אז תפסנו לשיחה את אחת הנשים המרתקות של עולם המשפט וגיוס המתמחים – עוה"ד חדוה כהן הרמתי, שותפה בכירה במחלקת הליטיגציה של משרד מ. פירון ושות', והיא גם אחראית המתמחים במשרד. רצינו להבין ממנה – על מה אסור לדלג בהכנה לראיונות? על הדרך, גילינו אישה חזקה, אמא ל-5 ילדים, שהתמחתה בבית המשפט העליון וצמחה גבוה, עם תובנות מעניינות גם על הדרך, וגם על השוק המשפטי והנשים שבו.
קרדיט צילום: סטודיו תומאס
ספרי לנו איך היה להתמחות אצל כב' השופט מצא? ואיך משם התגלגלת למגזר הפרטי?
"זה הגיע אחרי שהיינו צריכים לשלוח מכתבים בדואר, לכל לשכת שופט, ואז קיבלנו זימונים מלשכות שונות בו"ז – והכל בשנה א', בזמננו. זה היה מרגש. לא תכננתי מלכתחילה להתמחות בפן הציבורי, אבל ההזדמנות להתנסות במה שקורה בצד השני (ועוד בעליון….) הייתה חד פעמית ומאוד מלמדת. אחרי מבחן הלשכה הגעתי למשרד פירון, היישר למחלקת הליטיגציה".
ולהיות שותפה, גם היה בארסנל החלומות?
"וואו, אני בנאדם של הצבת מטרות מאוד רחוקות – בלי לראות בעיניים. אז כן, הייתי צעירה מאוד, רק התחתנתי, ובשלב זה כבר ידעתי שאני באה "לתקוע יתד", וחיפשתי את הבית. מה שאותי הרשים בפירון זה שני דברים חשובים : הראשון הוא היכולת שלך כעו"ד צעיר להתנסות בעבודה עצמאית, לצד העובדה שאתה מתלווה לשותפ/ה אתה מנהל תיקים עצמאי; והדבר השני – העובדה שכבר אז היו לא מעט נשים במשרד. וזה נכון גם היום."
טוב לשמוע, אבל מה דעתך על נשים בעולם עריכת הדין? לא מזמן התפרסם בגלובס סקר, שהראה שבמינוי השותפים האחרון שפורסם, במשרדים הגדולים, אחוז הנשים עמד על 48%. את חושבת שברמה הפרקטית נשים מקבלות תנאים/מעמד/שכר שווה לגברים בשוק עריכת הדין? הציפיות החברתיות מהן משתנות?
"לאורך השנים המגמה היא עליה בכמות של נשים, כבר בלימודים. יש יותר אפשרות להכיל נשים ואמהות: גמישות לגבי עבודה מרחוק, אפשרות ליום עבודה קצר (אגב, גם לאבות).
אבל יש עוד דרך ארוכה במקצוע, מבחינת השוק הפרטי והציבורי בעניין של נשים: רוצים לראות יותר נשים בעמדות בכירות. הפירמידה נראית די שוויונית, אבל ככל שעולים למעלה, זה לא מספיק. עדיין חסרות עוד שותפות ושופטות".
איימן. אנחנו עדים למיזוגי ענק בעת האחרונה, ורגע לפני שכל השוק הופך למשרד מפלצתי אחד ענק, את חושבת שהסטודנטים/ות צריכים/ות לדאוג ממשהו? זה עשוי להשליך עליהם/ן?
" מהצד זה נראה שקצת פחות – לגבי המגה מיזוגים – למתמחה שבקצה הדרך זה לא כזה משנה. מה שמעניין באמת את המתמחה העתידי, בעיניי, זו החוויה הפרטנית שיעבור".
ואת חושבת שיש חשיבות לכך שאחראי מתמחים יהיה שותף או שותפה במשרד?
"אנחנו מאמינים שבהיבט הניהולי בכל תחום צריך לעמוד שותף או שותפה. כמובן שאני לא עושה הכל לבד ומזמנת בעצמי לראיונות, אבל כן אני מנהלת את זה כמה שנים – כל הזמן חושבים יחד מה הרעיון הבא, מה הדבר הבא, מתי להגיע למוסדות, ליצור קשרים אישיים וכו', כולל גם במשרדים מקבילים בפירמות הגדולות – ליצור קשר אישי.
אני חושבת שיש חשיבות להיותי שותפה בגלל היכולת ללמוד מהשטח: מעבר למאמן האישי של כל מתמחה, אצלי יש תמיד אוזן קשבת ודלת פתוחה והמטרה היא באמת שהתקופה הזו של שנה וחצי התמחות תהיה משמעותית. המטרה אינה ההתמחות אלא לראות אותם חוזרים אלינו כעו"ד ובהמשך שותפים".
איך כמגייסת מתמחים את מצליחה למצוא את האנשים שבאמת מתאימים למשרד פירון? ובמילים אחרות – מה תנאי הסף שלכם ולפי מה אתם משבצים מתראיינים? 
"ברור שיש תנאי סף של ציונים, אבל זה לא נגמר שם: מחפשים את ה"מעבר".
אצלנו השיטה היא הצמדה, כך שהזימונים הם כבר למאמן פוטנציאלי. כלומר, בראיונות הסטודנטית מתראיינת כבר במחלקה שהיא מעוניינת בה, וככל שניתן, תתראיין אצל מי שעתיד לאמן אותה".
אז אם סטודנט הגיע ולא ממש עבד לו מול אותו המראיין והמחלקה הספציפית, כי בואי, לא תמיד יודעים ממש מה רוצים במדויק – אז מה קורה? אבדה תקוותו?
"ממש לא. לכל מראיין יש משהו כמו 20 ראיונות ביום, ואם מגלים תוך כדי שהסטודנט מתעניין במשהו אחר – אז מעבירים באותו הרגע למראיין אחר/מחלקה אחרת. לפעמים אנחנו קולטים תוך כדי הראיון שאולי אותו סטודנט מתאים לשותפה אחרת, אין שום בעיה להעביר".
אוקיי, נשמע טוב. ואיך העובדה שההתמחות התארכה בשנים האחרונות לשנה וחצי שינתה את הליך הגיוס, אם בכלל?
הראיה של המשרד בגיוסים היא לגייס לטווח הארוך אז זה לא משנה לנו. לא מסתכלים על שנה וחצי, אלא על קריירה עתידית אצלנו".
אז בואי נתכנס לשאלת השאלות, למרות שאת לא אובייקטיבית – נסי לשדר לנו מתוך מוחה של חדוה הצעירה שרק הגיעה להתראיין בעבר בפירון – למה לבחור בכם?
"בעיניי דווקא שיטת ההצמדה מכריעה – יש מישהו שלוקח עליך חסות ובא להכשיר אותך, לא כי הוא חייב, כי המתמחה זה עוה"ד הבא שלו בתפיסה. לי יש מתמחה שרצה איתי לכל מקום, והיא תהיה עוה"ד הבאה מבחינתי. אתה מכשיר את האנשים שלך – ואין יותר מדהים מזה. בנוסף, אתה גם חווה חוויה של משרד גדול – אתה לא מתעסק בזוטות, יש מנהלה גדולה ויש את התמיכה מסביב, וכמובן המון מתמחים והווי חברתי. אתה לא רק עם המאמן/ת. אתה בעצם נהנה מכל העולמות".
אוקיי, החליטה הסטודנטית היקרה שהיא רוצה להגיע לפירון והיא גם סופר מתאימה לדעתה, אבל התחרות בין המתמחים היא מטורפת. מה הדברים החשובים שמתמחה צריכה לבצע כדי לבלוט בראיונות לקראת התמחות 2024?
"בעיניי – הכי מכריע זה לראות בעיניים תשוקה למקצוע. לא מחפשים סטודנטים שבאים עם מנטרה שמדקלמים מול המראה ורק משחררים בראיון. צריך "לזרום", לקחת את כל המסע הארוך הזה בכיף ועם חיוך ובהכי טבעיות".
רשמתם חברים?
טוב הריאיון נגמר כי כבר זמן ארוחת צהריים וב-Wello זה קודש. מה את מאחלת לעצמך לשנת 2023?
"בריאות! הצלחה בהכול – מגיוס המתמחים הכי טובים ועד הצלחה בניהול התיקים ובחיים האישיים".
אמן. אמן. ואמן. ובתאבון לנו.
