נחתתם חזרה בישראל מהטיול הגדול, אחרי חצי שנה של נדודים בין הודו לדרום אמריקה והגיע הזמן להתחבר חזרה למציאות ולחשוב על העתיד. בין אם מדובר בסטודנט פוטנציאלי לתואר ראשון או מי שכבר שקוע עמוק בתוך קריירה ורוצה לעשות הסבת מקצוע – ישנם כמה דברים שצריך לקחת בחשבון לפני שבוחרים במסלול של לימודי משפטים.
המציאות היא, שמקצוע עריכת הדין אינו תמיד זוהר ומרתק כפי שהוא מתיימר להיות בטלוויזיה או בחדשות. רובנו צפינו בסדרה Suits (או ‘אלי מקביל’… תלוי באיזה גיל אתם), נהננו לראות עורכי-דין ‘מרסקים’ את היריב בסרט הוליוודי, אך במציאות יש למקצוע יתרונות וחסרונות רבים, וראוי לברר כמה שיותר לעומק על התחום לפני שתמצאו את עצמכם במקצוע שפשוט… מאוד לא מתאים לכם.
להלן כמה יתרונות וחסרונות בלימודי משפטים שכדאי לדעת טרם ההרשמה לתואר. נתחיל בחיובי: יש לא מעט יתרונות בלימודי משפטים:
• ביטחון תעסוקתי וכלכלי – אם יש משהו שלמדנו בתקופת הקורונה – הוא שיש מקצועות ועסקים להם תמיד יהיה ביקוש. מעבר לבתי מרקחת ורשתות של חנויות מזון, עולם עריכת הדין לא חווה פגיעה ממשית בעקבות האתגרים שהגיעו עם הקורונה, תמיד יש ויהיה ביקוש לשירותים משפטיים. אמנם המוקד עבר מתחום של עסקאות >>> לנושא של ליטיגציה, דיני עבודה ופירוקים וכינוסים – אך הביקוש עדיין קיים. מעבר לכך, הכישורים והידע שסטודנט צובר מלימודי משפטים וכל הכרוך בכך, מעניקים לו ערך מוסף שיכול להבטיח ביטחון תעסוקתי בתחומים אחרים.
• מערך מיומנויות רחב יותר – לימודי המשפטים מעניקים לסטודנט סט כלים רחב יותר מכל תואר אחר. תחום המשפט נוגע הן לתחומיים עסקיים, הן לממשל, והן לכל המתרחש סביב לכל תחום כמעט – הבנה בחוזים, מיסוי, כיצד פועלות חברות, ועוד ועוד. כמו כן, לימודי המשפטים מקנה לסטודנט הסתכלות רחבה יותר בכל הקשור לאקטואליה. נושא זה יכול להוות יתרון ככל והם יבקשו בעתיד לבצע הסבת מקצוע – התואר במשפטים מעניק לא פעם לסטודנטים יתרון על פני מועמדים אחרים בשלב הראיונות לעבודה.
• ידע משפטי שווה כוח – תחום המשפט נוגע בכל אספקט בחיים שלנו. בין אם רוצים לחתום על חוזה שכירות, לקחת משכנתא או למכור נכס, כמעט כל פעולה דורשת חתימה על חוזה או ביצוע פעולה משפטית כלשהי. הידע וההבנה של אותם פעולות הם יתרון ענק, ויכול למנוע סכסוכים או אי וודאות בעתיד, או במילים אחרות – יש עדיין משמעות לרגע בו אתם שולפים את ההשכלה המשפטית שלכם (או את תעודת עורך הדין, רחמנא לצלן).
• ביטחון עצמי – במהלך לימודי המשפטים, מוענקים לסטודנטים כלים הנותנים להם את היכולת לטעון טענות על בסיס עובדתי והגיוני – Skills שאין להרבה אנשים. מדובר ביכולת שמסייעת בשלל נושאים, לרבות בפיתוח וטיפוח תקשורת בינאישית, בנטוורקינג, ובאופן כללי – תכונה ויכולת המסייעת לשיפור הביטחון וההערכה העצמית, ולסייע לסטודנט להסתגל בצורה טובה יותר לכל מסגרת בו יימצא.
• מגוון ונישות – מקצוע עריכת הדין מורכב משלל נושאים, תחומים ונישות – החל מנדל”ן והייטק, ממשיך בדיני משפחה ודיני מיסים, וכלה בדיני תעבורה ומשפט פלילי. כל אלו הם רק קומץ מתחומי ההתמחות השונים של עורכי הדין. מדובר במקצוע בו ניתן לבחור באיזה תחום שתרצו (ולא נדרשת התמחות ספציפית), וזאת בהתאם לעניין האישי שלכם ובהתאמה לאופי האינדיבידואלי שלכם.
וכעת לחלק הפחות חיובי. כמו בכל תחום – יש יתרונות אך קיימים גם לא מעט חסרונות:
• מסלול הכשרה ארוך – חשוב להבין שמסלול ההכשרה הכרוך בהסמכה כעורך-דין, הוא באופן יחסי – ארוך ורב שלבי. מדובר בכ-4 שנות לימוד באקדמיה, המלווה בשנה וחצי (עד לפני זמן לא רק – שנה בלבד) של התמחות משפטית, כשלאחריו – יש לעבור את מבחן ההסמכה של לשכת עורכי הדין – מבחן מורכב ו- ‘קשוח’ הדומה בחלקו למבחן פסיכומטרי משפטי. בשורה התחתונה, המסלול לרישיון עריכת דין יכול להגיע גם לכדי 6 ו- 7 שנים. מדובר בזמן לא מבוטל, בדומה ללימודי רפואה (~9 שנים) וראיית חשבון (~6 שנים).
• זוהר מבחוץ – לימודי המשפטים אינם מרתקים כמו הפרקטיקה – וגם הפרקטיקה לכשעצמה לא תמיד ‘מרתקת’. בכל מקצוע יש הבדלים בין האקדמיה לבין הפרקטיקה, אולם נדמה כי במקצוע המשפטי – יש הרבה מאוד ‘שגרה’ וסיזיפיות. חוץ משיעור ‘דיני עונשין’ בו המרצה ידקלם פסקי דין שנדמה כי יצאו הישר מדרמת פשע – חלק גדול מהקורסים לא מרגשים (לשון המעטה), וכל עורך דין היה עד לכך כשראה במו עיניו את חברו (או הוא עצמו) לספסל הלימודים נרדם מול המרצה. הפרקטיקה כוללת עבודה סיזיפית, עם הרבה מאוד כתיבה, מחקר וקריאה.
• השוק מוצף בעורכי דין – בישראל של 2020 רשומים למעלה מ- 70,000 עורכי—דין, ואליהם מצטרפים בכל שנה עוד ועוד מתמחים ההופכים לעורכי-דין. ההיצע הוא לא רק גבוה מאוד – אלא הוא הגבוה בעולם מבחינת יחס עורכי-הדין לנפש. מה מבחינת הביקוש לעורכי-דין? היכונו לתחרות קשה – עד קשה מאוד, בה על מנת להצליח יש להיאבק בצורה משמעותית על מקומך. ברוב המקרים משרה מסודרת לא ממתינה לאחר ההתמחות, ויהיה צורך לרדוף אחרי משרדי עו”ד אחרים, או לפתוח משרד בשל עצמך. מדובר בתחום עם אווירה תחרותית מאוד.
• הדילמה המוסרית – לעיתים קרובות שומעים על נושא הדילמה המוסרית בתחום עריכת הדין. עורכי-דין רבים בחלק מתחומי העיסוק עומדים מול דילמות מוסריות ומורכבות העולות במסגרת עבודתם. לייצג את הגבר שבגד באשתו ולא רוצה להשאיר לה פרוטה? להגן על לקוח שבוודאות ביצע את הפשע? להיכנס לעסקת מיזוג תוך ידיעה שהצד השני הולך לפשוט רגל כתוצאה מכך? לא בכל תחום שאלות שכאלו עולות, אך יש לזכור כי מדובר לא פעם בדיני נפשות, והמקצוע דורש מכם לא פעם חיבוטי נפש, ולימוד עצמי בין ההרגשה האישית המוסרית שלכם – לבין עקרונות הצדק והמשפט.
• לא לשכוח את מבחני הלשכה – רק 36% מהנבחנים שניגשו לבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין בדצמבר 2018, עברו את הבחינה. לבחינות הלשכה של מועד החורף 2019 ניגשו 2,492 נבחנים, אך רק 48% מהם עברו אותה בהצלחה כאשר הציון הממוצע עמד על 58.1. לא מעט סטודנטים סיימו בשלום את התואר האקדמי שלהם, אך נאבקו לעבור את מבחני הלשכה פעם, פעמיים ואפילו שלוש, ובל נשכח – מדובר במבחן קשה מאוד עם תקופת למידה של כמה חודשים לפניו.
אז עכשיו, כשכל העובדות סדורות – קחו את הזמן לחשוב היטב האם לימודי המשפטים מתאימים לכם. מצד אחד, מדובר בתואר שיקנה לכם מקצוע פרקטי עם ביטחון. מצד שני, מדובר בתהליך ארוך עם לא מעט אתגרים. בחירת המוסד הוא גם נושא חשוב, שכן מוסדות מסוימים מעניקים תוכניות מיוחדות מעבר לקורסים משפטיים שהם חובה, יתרון וערך מוסף לסטודנטים.
שאלו, התעניינו, תחקרו חברים/מכרים/וכו’ – תמיד טוב לשמוע על חוויות אישיות של עורכי דין או סטודנטים למשפטים. מוזמנים גם כמובן לפנות אלינו למשרד, נשמח לסייע.
והכי חשוב – בהצלחה!
