בימים האחרונים הרשת גועשת בעקבות מייל שנשלח לעובדים בהרצוג פוקס נאמן לגבי הופעתם החיצונית במשרד. המייל נכתב בהומור על ידי אחד השותפים הבכירים בפירמה, אהוד סול, ראש מחלקת חברות וניירות ערך, דמות מוכרת וידועה בקרב רבים. המייל זכה לביקורת רבה בשל לשונו ואופיו של המכתב נתפס כמזלזל ומנוכר. יחד עם זאת, ברצוני להתייחס למהות הדברים ופחות ללשונם, שכן עורכי דין נתפסים במידה רבה של צדק כאנשים ציניים וכבעלי חוש מפותח של הומור. יצוין בהקשר זה כי משרד עורכי דין גדול בבריטניה הבהיר לעובדיו את קוד הלבוש המחייב בצורה צינית וההודעה נתפסה בעיני העובדים בחיוב. לשון ההודעה הייתה ש"העובדים נדרשים לשים כל פריט שיפריד בין רגליהם לשטיח וזאת רק לאור בקשתה של חברת הביטוח".
עו"ד אהוד סול כתב בין היתר בהודעתו לעובדים ש"בסופו של דבר, אנחנו עורכי דין ולא חבורה של היבסטרים, אתם לא עובדים (אולי לצערכם) באיזה 'סטארט אפ". בכל זאת, חשוב לציין כי עורכי הדין לא התבקשו להגיע עם עניבות למשרד ולהיראות כמו נהגי לימוזינות, בסך הכל הם נדרשו לשמור על לבוש נקי והולם. המראה החיצוני של העובדים חשוב לתדמית של המשרד, בייחוד בפגישות מול לקוחות, שכן אין להניח שעורכי הדין הצעירים מוזמנים לפגישות עם לקוחות, רק בשל רחמיו של השותף. להערכתי, הנימה של ההודעה הייתה משעשעת ולא התקרבה ולו במעט למימדי הציניות המוכרים בפירמות עורכי הדין בחו"ל. בהקשר לאמור, אני לא יכול לדמיין תרחיש בו עורך דין מתהלך בבית אסיה עם חגורה של ג'וצי ועילו לוגו ענק ונשאל על ידי אחד השותפים האם הוא רכש את החגורה בגאפ. אין זה סביר ששותף יצרח במסדרון על אחד העובדים רק משום שהסיר את עניבת ההרמס שלו, בטענה שהמשרד משלם לו הרבה ולכן מוטב שימשיך להתהלך עם העניבה ועל הדרך להצטייד בעוד כמה.
יחד עם זאת, תוכן ההודעה מהווה ניגוד למתרחש במשרד עורכי דין רבים בישראל, בו נראים לא מעט שותפים שמתהדרים בזיפים ובמראה לא פורמאלי ומעט זרוק – יש שיגידו כי עסקינן בשותפי שכר. לפיכך, יש לבחון את ההודעה ולנסות להבין מה עמד מאחוריה. לצורך כך, יש מקום לכתוב במעט על הפירמה וכיצד היא מצטיירת בעיני השותפים הבכירים. הרצוג פוקס נאמן ידוע כמשרד המוביל בישראל וכמשרד שנמנע באופן מוצהר ממיזוגים עם משרדים אחרים. מלבד זאת, המשרד בעל רקע אנגלוסקסי מובהק (השותפים המייסדים, מיכאל פוקס וחיים הרצוג ז"ל גדלו והתחנכו בבריטניה, יעקב נאמן ז"ל למד בניו יורק) וקולט עולים חדשים שמשפיעים במידה רבה על התנהלות המשרד ואופיו. המשרד מתהדר ברשימת הלקוחות הבינלאומיים שלו והשותף המנהל, מאיר לינזן, אף הדגיש בראיון שהעניק בקיץ האחרון ל"כלכליסט", ש"ההתמקדות במשקיעים זרים היא המורשת שהנחילו למשרד האבות המייסדים. את החזון של ייצוג תושבי חוץ הביא חיים הרצוג, נשיא המדינה לשעבר, שבנשמתו היה יזם".
על כן, לאחר שהובאו מספר ממצאים אודות הרקע על המשרד, נראה כי ניתן להבין באור אחר את המסר מאחורי המייל שנשלח לעובדים, לאור הרצון של המשרד להמשיך לטפח מוניטין בינלאומי ולייצג לקוחות זרים שכוללים בנקים, בתי השקעות, חברות ענק ועוד. מאחורי תפיסה זו יש הבנה שהלקוחות בינלאומיים מקפידים על לבוש מהודר בהתאם לכללי לבוש נוקשים ולכן יש רצון ליישר קו בקרב העובדים הבכירים ובמקביל ליצור סטנדרטים מינימאליים בקרב הצעירים.
יצוין כי להערכתי כותב המייל ציפה במידה רבה של וודאות שהמייל יזכה לתפוצה רחבה. מלבד זאת, הוא הניח שלדבר יהיה השפעה על האופן בו המשרד נתפס בעיני המועמדים להתמחות, בייחוד בתקופה קריטית זו של השנה, בה מועמדים שוקלים היכן להתראיין ומעבירים ביניהם כל פיסת מידע אודות המשרדים. ובכן, בשעה שמשרדים רבים משיקים קמפיינים אינטרנטיים שמטרתם להתנער מתדמית נוקשה ולהראות שהמשרד נהנה מאופי צעיר, דינאמי ובלתי פורמאלי במטרה לזכות לאהדתם של המועמדים, נראה כי הרצוג פוקס נאמן בחר לאמץ תדמית שונה ולא במקרה. גישה זו מהווה ניגוד כמעט גמור למאמצים הבוטים של משרדי עורכי הדין לשנות את האופן בו הם מצטיירים בעיני המועמדים ומגמה זו צפויה להמשיך ולהתפתח (הסרטון האחרון של נשיץ ברנדס אמיר ממחיש זאת בצורה מרשימה אם כי היא מצטיירת כלא כל כך אמינה).
לסיום, ייתכן כי הרצוג פוקס נאמן מנסה לענות על ציפיות המתמחים באופן יצירתי, במכוון ושלא במכוון. סביר להניח כי חלק גדול מהסטודנטים למשפטים צפו בסדרה "Suits" והדבר הותיר עליהם רושם בהיקף כזה או אחר. הסדרה מתארת את אופן העבודה במגה משרד עורכי דין בניו יורק וניתן להתרשם בנקל מהלבוש המהודר של עורכי הדין וההקפדה היתירה על משמעת, היררכיה ולבוש יוקרתי בתוככי המשרד. האם יש מקום להניח כי חלק מהשותפים בהרצוג מעדיפים לפתח תדמית של משרד שמתנהל שדומה לאופי של המשרדים בסיטי של לונדון והמשרדים בניו יורק, או שמא הם מעדיפים ליצור סביבה שדומה להתנהלות של חברות הסטארט אפ בישראל (במידה והתשובה לא ברורה אתם מוזמנים לשאול את עו"ד אהוד סול במייל חוזר). כמובן שיש לסייג כי הסדרה Suits אינה משקפת לרוב את החיים (או חוסר החיים) בפירמות הגדולות אך מי שבוחר להאמין לכך רשאי לקוות ששעות העבודה במשרדים הגדולים הם בין השעה תשע בבוקר לשבע בערב ומן המותר לציין שעליו לצפות לשכר שנתי התחלתי של 160,000 דולר לאחר שיוסמך כעורך דין, עד אז כדאי שיסתפק בכובע עם לוגו של הפירמה ונופש משרדי במהלך החורף בקפריסין.
