על יובל שגדל בכפר סבא והחליט בגיל 14 לעשות הסבת מקצוע מילד ישראלי נורמאלי – לשחקן הוקי מקצועי בקנדה (?!). כיום, יובל מתגורר בעיר הגדולה ניו יורק, סטודנט שנה השנייה ללימודי משפטים, ובנוסף על כל זה, הוא גר 5 דקות הליכה מסנטרל פארק. ישבנו עם יובל לריאיון (בזום…) כדי לשמוע על עלילותיו ועל החיים הסטודנטיאליים בעיר הגדולה (הוא אפילו איבד לגמרי את המבטא הישראלי ונשמע אמריקאי פרופר). סיפורו של יובל מרתק במיוחד והתחיל כבר מגיל צעיר יחסית, ונותן מבט פנימה אל תוך לימודי המשפטים בארה"ב.
איך גילית על עולם ההוקי קרח, ספורט לא נפוץ בכלל בישראל? 
כשהייתי בן 5 לדעתי, ראיתי פרסומת למשחק הוקי והסתקרנתי מאוד. בזמנו הייתה מעט מודעות למשחק בארץ, אבל אבא שלי שגדל באוקראינה ושיחק קצת הוקי כשהיה צעיר הסביר לי על כללי המשחק, משם נתפסתי על הספורט ונולד לי החלום להיות שחקן הוקי מקצועי.
למזלי, בכפר סבא התקיים חוג הוקי על גלגליות וכמובן שנרשמתי ישר לחוג. בגיל 11 כבר ידעתי שהחלום שלי הוא לפתח קריירה בהוקי קרח ולהגיע לליגות הוקי באוניברסיטה. בישראל התופעה פחות נפוצה, אבל בארה"ב ובקנדה מציעים מלגות לימודים מכובדות מאוד לספורטאים מקצועיים. הייתי נוסע שעות למרכז קנדה שבמטולה שם ממוקם משטח ההחלקה האולימפי היחיד בארץ ושיחקתי בקבוצת הוקי חובבנית. בגיל 14 הבנתי שבכדי באמת לפתח את הקריירה שלי בספורט – צפון אמריקה זה המקום להיות בו ועברתי לבד ללא משפחה לקנדה בכדי לפתח את קריירת ההוקי. מקנדה עברתי לקולורדו ללימודי תואר ראשון, למדתי כלכלה ומדעי המדינה עם מלגת הוקי ביד ומשם לניו יורק ללימודי משפטים.
ולמה בעצם לימודי משפטים?
לא היה לי איזשהו חלום גדול להיות עורך דין, כשהייתי צעיר הראש שלי היה בקריירת הוקי, אבל אנשים שפגשתי לאורך הדרך ובתואר הראשון חשפו אותי למקצוע ומשם נולד החלום החדש. במהלך התואר הראשון כששיחקתי הוקי יצא לי להכיר לא מעט עורכי דין.
הבנאדם הראשון שחשף אותי לרעיון של לימודי משפטים היה המאמן של נבחרת ההוקי באוניברסיטה בקולורדו שהיה למעשה גם עו"ד פלילי ובנוסף על כך יהודי – כך שהתחברנו בקלות ובמהירות. המאמן היה המנטור שלי במהלך התואר הראשון והתווה את בחירת הקריירה שלי כעורך דין וגם בקריירת ההוקי.
במהלך התואר הראשון גם עשיתי התמחות במשרד של מושל קולורדו שכיום מכהן כחבר סנאט. בשלב זה הייתי רק מתמחה, לא עשיתי עבודה יותר מדי מהותית אבל מה שכן היה מהותי עבורי היה העובדה שנחשפתי להרבה עורכי דין וסוגיות משפטיות סבוכות – בזמנו התנהלה תביעת ענק נגד ממשלת נשיא ארה"ב טראמפ שהגישו 17 מדינות בארה"ב בטענה של הפרת החוקה. 
באופן מקרי ראש המחלקה המשפטית של המושל הייתה גם כן יהודייה – והתחברנו. בזמן ההתמחות שלי במשרד הייתי ממש כמו ספוג – ספגתי ולמדתי את הסביבה שלי ונחשפתי להרבה מהעבודה המשפטית שעשו עורכי הדין במשרד, התחברתי לקוד האתי שעורכי דין הולכים לפיו והרגשתי יראת כבוד כלפי המקצוע.
לקראת השנה האחרונה ללימודי התואר הראשון ידעתי שאני הולך להיות עורך דין, ומשם נרשמתי ללימודי משפטים בניו יורק ב- New York Law School. אני כבר לא משחק הוקי ברמה מקצועית, אין מלגת הוקי או קבוצה של האוניברסיטה ואני משקיע את כולי בלימודים.
בתור ישראלי, נתקלת במכשולים מסוימים כלשהם?
כן ולא. מצד אחד, באקדמיה וגם במהלך העבודות וההתמחויות שלי הכרתי הרבה מאוד יהודים וישראלים. חלק מהמרצים שלי ישראלים או יהודים וזה בהחלט מייצר קשר מיוחד וקרבה ביננו – כמו בכל מקום בעולם, יהודים תמיד מוצאים אחד את השני ועוזרים אחד לשני בשעת הצורך, זה איזשהו מכנה משותף ועמוק שייחודי ליהודים. בהחלט נפתחו לי כמה דלתות לאור הקשר היהודי שלי, יש לא מעט יהודים בתחום עריכת הדין וזה בהחלט נשמע מרשים כשאני מציין שאני מישראל.
מצד שני, בארה"ב אני נתפס לפעמים כמהגר עם ויזה. יותר יקר וקשה להעסיק זרים בארה"ב מאשר אזרחים אמריקאים, ולכן לפעמים כן הרגשתי שלסטודנטים אחרים יש יתרון עליי. עם זאת, השוק המשפטי בניו יורק תחרותי ועצום, יש מקום לכולם בכל תחום התמחות שקיים. השוק המשפטי כאן גם מאוד בנוי על קשרים ולכן חשוב לסגור התמחויות במשרדים טובים במהלך התואר.
לאיזה תחום עיסוק תרצה להיכנס והאם יש תכנון לחזור לארץ ?
בארה"ב אין דרישה לעשות התמחות כתנאי לגשת למבחני לשכה. כן נהוג לעשות התמחויות במשרדי עורכי דין בחופשות הקיץ שבין הסמסטרים או במהלך הלימודים ולצבור ניסיון פרקטי שם. בקיץ האחרון התמחיתי במשרד התובע של מדינת קולורדו (Colorado Attorney’s General Office) ושם התעסקתי בעבודה משפטית מהותית. כיום אני עושה התמחות בת שנה במחלקה המשפטית של עיריית ניו יורק, אני עוסק בתביעות נזיקיות כנגד עיריית ניו יורק, עבודה מרתקת מאוד בסביבה מאוד לחוצה, מרגשת ודינאמית, בדיוק מה שאני מחפש.
עד עכשיו כיוונתי למשרדים ממשלתיים אבל אני בדרך לעשות הסבה למגזר הפרטי. יש לי רקע בכלכלה ואני מרגיש מאוד בנוח עם התחום, אז אני חושב שמשפט מסחרי וליטיגציה זה הכיוון שלי ואני בתהליך מציאת התמחות בתחום המסחרי לקיץ הקרוב. אני גם רואה את עצמי חוזר ארצה בעתיד כאשר תהיה לי הזדמנות. יש לי שורשים בארץ וכמובן שאת כל המשפחה שלי. שיטת המשפט בישראל מרתקת בעיניי והייתי שמח ללמוד אותה מעבר לכך שיש לי הרגשה של חיבור לארץ. זו תהיה תפנית חדה בקריירה המשפטית שלי אבל אני בטוח שהיא תהיה מוצלחת.
איך הקורונה בניו-יורק, העיר הגדולה?
בחודשים הראשונים לא היה פשוט. הסיטואציה כמובן מדאיגה מאוד ואני דואג בעיקר למשפחה שלי ולאור הקורונה גם קשה מאוד להגיע לביקור בארץ. מעבר לזה, בחודשים הראשונים ניו יורק נכנסה לסגר ארוך, הלימודים הפכו למקוונים והעיר שבדרך כלל תוססת ורועשת הפכה לעיר רפאים.
האוניברסיטה שלי הייתה בין הראשונות לבטל את השיעורים הפרונטליים ולהעביר את הלימודים באופן מקוון. הייתה כאן תחושה של פאניקה, המדפים בחנויות היו ריקים לתקופה. למזלי בקיץ האחרון הייתי בקולורדו להתמחות במשרד התובע, שם לא הורגשה הקורונה כמו בניו יורק אבל דברים כן מתחילים להירגע פה, הרימו הרבה מהמגבלות, אבל עדיין זו לא העיר הרגילה והתוססת שמכירים. מעבר לכך, אני נורא נהנה מהעיר, הכרתי פה הרבה חברים ולפני הקורונה זו הייתה עיר תוססת שלא נחה לרגע.
טיפ לסטודנטים למשפטים בישראל? 
קראתי פעם ספר של Malcolm Gladwell שעוסק בפיתוח אישי וטבע האדם, הוא קבע את חוק ה-10,000 שעות. ע"פ גלדוול בכדי לפתח ולטפח תכונה מסוימת או ליצור מומחיות, יש לצבור ניסיון של 10,000 שעות עד התמצאות מוחלטת.
מה שאני למדתי מכך ומה שאני ממליץ לאחרים זה לבוא בגישה שהחיים הם לא מרוץ, הם מרתון מתמשך ואני לא אמור לדעת ולצלוח בהכל מההתחלה, לוקח הרבה זמן ומאמץ לפתח כל סוג של קריירה ולהיות עורך דין מוצלח.
