בשבועות האחרונים עומדת ארצות הברית בעינה של סערת ה'פייק ניוז' בעקבות ההאשמות החמורות כנגד חברת פייסבוק, לפיהן אפשרה הפצה מסיבית של פייק ניוז לצורך הסטה פוליטית של הבחירות למוסד הנשיאות האמריקני. מארק צוקרברג אפילו זומן לשימוע בפני הסנאט האמריקני והפרלמנט הבריטי.
ובכל זאת, ההתפתחות המשמעותית האמיתית הראשונה במלחמה נגד הפייק ניוז הגיעה דווקא ממקום קצת פחות צפוי.
ביום שני האחרון עבר בפרלמנט של מדינת מלזיה חוק המטיל אחריות פלילית של ממש בגין הפצת פייק ניוז, ואפילו על כתפיהם של מפיצים היושבים מחוץ למלזיה, ככל שיש במידע המופץ כדי לפגוע במדינה. על פי הצעת החוק הראשונית שהוגשה לשולחן הפרלמנט, מפיצי פייק ניוז יהיו חשופים לעונש מאסר של 10 שנים ולקנס כספי של עד 130,000 דולר, אך בעקבות ביקורת קשה שהופנתה אל הפרלמנט מפיותיהם של פעילי חופש הביטוי במדינה, ירד עונש המאסר המקסימלי ל-6 שנים בלבד (עלק).
אף שמטרת החוק, כפי שנאמר על ידי בכירים בממשל המלזי, איננה להגביל את חופש הביטוי של תושבי מלזיה אלא להגביל את היכולת להפיץ פייק ניוז שיפגעו בהם – האופוזיציה המלזית, לצד גופים ובני אדם רבים נוספים, טוענת כי מדובר בדרכו של הממשל למנוע הפצת תוכן שלא משרת אותו פוליטית. "החוק מהווה נשק ליצירת שליטה מוחלטת על האמת, ובעזרתו ניתן יהיה לקבוע כי דברי שקר הם אמיתות, ואמיתות הן דברי שקר" אמר לים גואן אנג מ-Democratic Action Party. בראד אדאמס, מנהל פעילות 'משמר זכויות האדם' (Human Rights Watch) באסיה, הוסיף כי מדובר ב"ניסיון בוטה של הממשלה להשתיק כל תוכן שהיא לא אוהבת, לרבות בנושאי בחירות או שחיתות", וכי "נעשה שימוש באמצעי ענישה דרקוניים על מנת להשיג שליטה בדיון הציבורי במלזיה".
הביקורות שנורו לכיוון חוק הפייק ניוז קיבלו בוסט חזק אף יותר, לאור הסמיכות למועד הבחירות לראשות הממשלה בעוד מספר שבועות, ובצל פרשיית השחיתות הכבדה שהפנתה אצבעות רבות לכיוונו של ראש ממשלת מלזיה, רג'יב נזאק, בשל מיליארדי דולרים שנשדדו מקרן השקעות שייסד, 1MDB. כמו כן, העברת חוק הפייק ניוז התרחשה פחות משבוע לאחר הצבעת הפרלמנט המלזי בעד חלוקה מחדש של אזורי ההצבעה בבחירות הלאומיות, מהלך נוסף שספג ביקורת רבה על כך שהוא מחזק את נזאק מבחינה אלקטורלית.
Sounds like a duck?
החוק החדש, אשר מנוסח בשפה מרחיבה מאוד וחל על כל מידע אשר נקבע לגביו כי הוא מזויף באופן מלא או חלקי, מכיל גם מספר דוגמאות למקרים בהם ייחשב אדם למפיץ פייק ניוז באופן המאפשר ענישה. בין אלו ניתן למצוא בלוגר שמפרסם פוסט המכיל מידע אשר ידוע לו כי הוא כוזב, אדם המפיץ ברשתות החברתיות מידע אשר ידוע לו כי הוא כוזב, ואפילו אדם הנואם מחוץ לכלי התקשורת, שנאומו מכיל מידע שכזה. החוק עדיין זקוק לאישור הסנאט על מנת להיכנס לתוקף, אך לאור הרכבו הפוליטי צפוי לעבור בקלות.
מלזיה אינה המדינה היחידה שבוחנת באופן מעמיק חקיקה ראשית במסגרת המלחמה בפייק ניוז, אך אפשר אולי לטעון כי מדובר בתופעה ייחודית לאזור. וועדה מיוחדת אשר הוקמה בסינגפור השכנה, במטרה לבחון הליכי חקיקה אפשריים שיגבילו את היכולת להפיץ פייק ניוז, כבר קיבלה גם היא על הראש במהלך השבוע מפעילי זכויות אדם ואקטיביסטים חברתיים, וגם הממשלה הפיליפינית נמצאת בהליכי בחינת חקיקה אפשרית במאבק נגד הפייק ניוז.
ממשלת מלזיה סירבה להתייחס לשאלתנו לעניין תחולת החוק והשלכותיו ב-1 אפריל.
