מאמר מאת קשת ברקו ארביב – יועצת ליגל מרקטינג
ההיסטריה, הדיס-אינפורמציה, השמועות, החששות, ההיערכות המוגזמת, חשש מאובדן השפיות… אני כמובן מדברת על הראיונות להתמחות ולא על מגפת הקורונה – על-אף שבטיימינג די מרגיז – שני האירועים התנגשו בסמיכות מדהימה, וגרמו לדחייה רצינית של מועד הראיונות.
יש שיראו בדחייה חסרון, אך אני מציעה להסתכל על חצי הכוס המלאה. מי שלא הספיק להתכונן כמו שצריך (ואני לא מדברת רק על להכין סוגיה משפטית ולשנן צ'ק-ליסטים) – קיבלנו הארכה רצינית, וכדאי שננצל אותה כהלכה. אז בואו נעשה לימונדה מהלימונים וניקח את הזמן הקרוב כדי להבין יותר טוב לקראת מה אנחנו הולכים – ובעיקר, לאן כדאי לכוון.
אמנם הכותרת נפתחת בשאלת טיזר שנשמע שיש לה תשובה אחת ויחידה, אך לא כך היא. כתבה זו תספק לכם חומר למחשבה לגבי נקודה חשובה באמת – מקצועיות גרידא (כעת כשאין טיסות לחו"ל, הפרמטר החשוב ביותר כבר ירד מעט מגדולתו…).
רבים מאיתנו (אמנם לא כולם – יש את "מסמני ה- V"), רוצים לנצל את תקופת ההתמחות כדי לקבל את הכלים המקצועיים ברמה הגבוהה ביותר שניתן ולהגיע ערוכים ומוכנים לקריירה מפוארת כעורכי-דין (הגם שישנה משוכה נוספת בדרך – מבחני הלשכה, אך זו סוגיה לזמן אחר..).
אז איך ניתן להבדיל בין בליל השמות הארוכים וה – 'ושות' – ולהבין באופן אובייקטיבי כמה מקצועי באמת המשרד אליו אתם מתראיינים בתחום העיסוק בו אתם חולמים להתמחות?
כולנו ישבנו בסיורים או שמענו הרצאות של עורכי-דין מהמשרדים הטובים ביותר, נחשפנו לרשימת הלקוחות שלהם (שלרוב נראית למעשה זהה ממשרד למשרד..) והאזנו להם מספרים כיצד הם משקיעים בחניכה יותר מהשאר ואיך כל מחלקה במשרד העצום בגודלו היא למעשה משרד בוטיק, הן ברמת המקצועיות והן ברמת היחס האישי.
אז כיצד באמת ניתן לברור מבליל המידע את זה הרלוונטי, שיהווה האינדיקציה הטובה ביותר למקצועיות המשרד וההערכה לה זוכה מקולגות ולקוחות?
מה הם מדריכי הדירוג ומדוע הם חשובים לכם בנקודת הזמן הנוכחית?
בטח שמעתם רבות על צמד המילים "מדריכי דירוג". על מה ולמה? מדריכי הדירוג הם בעצם גופים בלתי-תלויים המורכבים מאנליסטים מקצועיים אשר מבצעים דירוג של המשרדים המובילים בשלל תחומי עיסוק (ב- Dun's 100, לצורך העניין, מדובר בדירוג של מעל 45 תחומי עיסוק).
ישנם מדריכי דירוג זרים וישראלים – שבתוכם כאלה המתמחים יותר בנישות מסוימות (למשל, IFLR 1000 שעוסק בפן המשפטי הפיננסי). מי שמתעניין בתחום ההייטק, שבמהותו הוא תחום חובק עולם, ימצא את מדריכי הדירוג הזרים משמעותיים יותר לבחינה: Legal 500, Chambers and Partners וכאמור IFLR 1000.
מי שחלומו הגדול הוא להתמחות במשפט מנהלי, עליו לשים דווקא את הדגש על מדריכי הדירוג הישראליים, בדגש Dun's 100 ו- BDI. כמו כן, דמויות בולטות בתחום העיסוק מקבלות תדיר במה משל עצמן, וכך ניתן לראות האם השותף העומד בראש המחלקה אליה התראיינתם הינו דמות מפתח בתחום העיסוק.
כיצד ועל פי מה נקבע הדירוג של משרד עו"ד?
מדי שנה, משרדי עורכי דין מגישים טפסי הגשה המפרטים פרמטרים רבים אודות פעילות המשרד (כתלות בתחום העיסוק), לרבות אופי הלקוחות בהם מטפלים, מורכבות הסוגיות המשפטיות המגיעות לפתחם, סכומי עסקאות ותיקים, הצד שכנגד ומעמדו בנישה.
האנליסטים של מדריכי הדירוג מבצעים למעשה אינטגרציה של כלל הנתונים לעיל ונתונים נוספים, לרבות המלצות של קולגות איש על רעהו ופידבקים שמקבלים מלקוחות שסומנו כממליצים, וקובעים דירוג יחסי של כל משרד בכל תחום עיסוק. בכל תחום עיסוק יש מספר קבוצות איכות – ועצם הכניסה למדריך מעידה על כך שהמשרד עמד ברף כניסה מסוים. ההגשה היא חינמית, ועל-כן אין חשש מפני משוא פנים.
לכן, מומלץ לגשת לתחום העיסוק בו אתם מתעניינים ולראות היכן המשרדים בהם קבעתם ראיונות ממוקמים. בנוסף, עוד לא מאוחר לנסות לקבוע ראיונות למשרדים נוספים שממוקמים בראש הדירוג של תחום העיסוק בו אתם חפצים להתמחות. כמו כן, אם מבחינתכם גודל המשרד הוא פרמטר משמעותי – המדריכים הישראלים יספקו לכם את הנתונים העדכניים ביותר בנושא זה.
לכל מי שלא יודע עדיין באיזה תחום עיסוק הוא רוצה להתמחות או מעוניין להתמחות בשיטת "פול משרדי" – מומלץ לגשת לעמוד של כל משרד אליו אתם מתראיינים במדריכי הדירוג (פשוט לעשות חיפוש של שם המשרד בכל מדריך) ויוצגו לכם שם סך כל הדירוגים של המשרד שנים אחורה.
בחינה באופן הזה גם מסייעת לזהות משרדים בצמיחה – למשל אם ניכרת קפיצה משמעותית בכמות הדירוגים ומיקום המשרד בשנה שעברה, המשרד כנראה מתחזק ומתבסס בעולם המשפטי (וזה מצוין!). כך, תוכלו לראות האם המשרד הוא שחקן משמעותי בזירה הישראלית.
חשוב לזכור שלמשרדי בוטיק יש חיסרון כשמסתכלים עליהם מהפרספקטיבה הזו, כי מטיבם וטבעם הם מתמקדים בתחומי עיסוק ספציפיים – ולכן יותר רלוונטיים לבחינה בחתך של תחום עיסוק.
בקיצור, מדריכי הדירוג עושים עבורנו עבודה חשובה – הם נחשפים למידע מקיף ומעמיק (ביותר!) אודות המשרדים בארץ ויודעים למקם אותם זה לצד זה באופן יחסי ואובייקטיבי. הם מהווים אמת מידה מצוינת למקצועיות המשרד ויכולים לסייע לנו רבות במחקר המקיף שעלינו לבצע טרם הראיונות – וגם לתרום להחלטתנו לאן לכוון.
בנוסף, אף פעם לא יזיק לזרוק לשותף שמראיין אתכם איזה מילה טובה על העלייה שלהם בדירוג השנה – זה גם גורם לכם להצטייר באור חיובי כאנשים רציניים, אשר עורכים מחקר מעמיק טרם הריאיון וכנראה מאוד מתעניינים בפעילות המשרד, וגם נותן לשותף איזה מנה טובה לאגו (שזה תמיד יתרון 😊 )
