ידוע שתחום עריכת הדין אינו כשאר תחומי העיסוק. כללי האתיקה הנוקשים החלים על שוק עריכת הדין, מבדילים אותו מרוב ענפי המשק במגוון היבטים – חובת החיסיון בין עורך הדין ללקוחותיו, הגבלות הפרסום המכתיבות את דרכי השיווק האפשריות עבור הפירמות, החובה לעבור את מבחני לשכת עו"ד כדי לעסוק במקצוע, וישנן עוד דוגמאות רבות.
מאפיין מרכזי נוסף הרלוונטי למקצוע הוא שמשרדי עו"ד חסינים מפני השקעת תאגידים. בעוד שבשאר ענפי המשק תופעת המשקיעים החיצוניים בחברות פרטיות וגופים מסחריים היא דבר של מה בכך – בשוק עריכת הדין אין זו המציאות. במדינות רבות בעולם, ובישראל בפרט, נהוג כי זכויות הבעלות והשותפות במשרדי עו"ד שמורות בלעדית לעורכי הדין המנהלים אותם. נוהג זה, מעבר לרציונל העומד מאחוריו בשל מגוון בעיות מקצועיות ואתיות העלולות לצוץ אם ייזנח, אף מבוסס באופן מפורש בחקיקה: סעיף 58 לחוק לשכת עורכי הדין אוסר על עיסוק בעריכת דין, באם מושתת על יחסי שותפות בין עו"ד למי שאינו כזה; סעיף 59א אף אוסר על עו"ד לעסוק במקצועו במצב בו לא כל עובדי החברה המעסיקה אותו הינם עו"ד מוסמכים וחברים בלשכה, לרבות חברי ההנהלה. משקיעים חיצוניים? מנהלים מענפי משק זרים? לא בבית ספרינו.
ואולם, רבים טוענים כי העולם המשפטי ניצב בפני לא פחות ממהפכה. מהפכה, אשר תשמוט את הקרקע האיתנה עליה עמדו התפישות רבות השנים בכל הנוגע למבנה חברות עריכת הדין. האם עתידו של הסכר המיתולוגי, אשר תחם את ענף עריכת הדין וסימן אותו מחוץ לתחומם של בעלי ההון והתאגידים הפרטיים, להיפרץ?
בשנת 2007 העביר בית המחוקקים הבריטי את חוק השירותים המשפטיים (The Legal Services Act), אשר בעיני רבים מהווה את הצעד הראשון במעלה הדרך החדשה. במהלך זה למעשה מבקש הפרלמנט להפוך את שוק עריכת הדין לשוק ליברלי יותר, על מנת לפתוח אותו לעולם המסחרי החיצוני ולעודד תחרות חופשית. החוק מאפשר יצירת מבנים עסקיים אלטרנטיביים (Alternative Business Structures או בקיצור ABS) בקרב חברות עריכת הדין, ואף שהמונח נשמע מעט מעורפל, משמעותו הפרקטית לא יכולה להיות ברורה יותר: כעת ניתן לשלב אנשים שאינם עו"ד במשרות מקצועיות, ניהוליות, והדובדבן שבקצפת – בעמדות בעלות על הפירמות.
כדרך הטבע, לא הרבה מים הספיקו לזרום בנהר התמזה הלונדוני בטרם החלו התאגידים לנצל את ההזדמנות שפתח עבורם החוק התקדימי:
בתחילת פברואר האחרון התרחשה מה שמקובל באנגליה לכנות "ההשקעה החיצונית הראשונה במשרד עו"ד". קרן הון בשם "קרן הצמיחה העסקית" (BGF) השקיעה 5 מיליון אירו בפירמת עורכי הדין "מקמילאן וויליאמס" (McMillan Williams), במטרה לפתוח 8 סניפים חדשים ברחבי אנגליה, אשר יתווספו ל-20 הקיימים. מהראיון עם ארין האלוק (לעיון לחץ כאן), מנהלת השקעות בכירה ב-BGF, עולה עסקת השקעה נורמטיבית כפי שאנו מכירים מהעולם המסחרי היומיומי, המונעת משיקולים של כדאיות ומינוף כלכלי עתידי, דבר הממחיש את הצטרפותו של שוק עריכת הדין לזירת ההשקעות והעסקים כשאר ענפי המשק. האלוק מסבירה, וזוהי נקודה חשובה, כי BGF תשקיע בפירמות על מנת לקדם מהלכים עסקיים רווחיים, אך לא על מנת להשפיע על התנהלותן השוטפת. האלוק מבינה כי אין מקום להתערבות הקרן בפירמה בכל הקשור לעניינים מקצועיים, מאפיין אשר ניתן לראות כייחודי לענף עריכת הדין, ולמיצובו ככזה שהעוסקים בו כנראה יודעים מה הם עושים. פרט מעניין נוסף, הוא העובדה כי מי שיזם למעשה את העסקה הייתה דווקא הפירמה, ולא קרן ההשקעה. נדמה כי לא מדובר במצב בו ענף עריכת הדין הוא אנטילופה מלחכת עשב שנקלעה לטריטוריית הטורפים – ההפך הוא הנכון, ונראה כי פירמות מזהות את המציאות החדשה כהזדמנות לצמוח ולהתפתח לא פחות מאשר התאגידים מזהים אותה כהזדמנות להניב תשואה גדולה.
דוגמא נוספת, כנראה שלא משמעותית כקודמתה מבחינת השינוי המבני דה-פקטו אך תקדימית לא פחות, היא האלטרנטיבה העסקית שיושמה בפירמת Harrington Street 7) 7HS) בליברפול. אמנם לא מדובר בהשקעה חיצונית כאמור, אך גם כאן נעשה שינוי ארגוני, כאשר שלושה פרקליטים חברו למנהל HS7 בפועל, נרשמו יחד כדירקטורים וקיבלו את רישיון ה-ABS הנכסף. לדבריהם, הנוף המשפטי באנגליה עובר הליך של שינוי, ועל מנת לספק את השירותים המשפטיים ברמה הגבוהה ביותר, על הפירמות להשתנות יחד איתו (לפרטים נוספים לחץ כאן).
לסיכום, הצטרפות ענף עריכת הדין לשאר חבריו במשק כיעד השקעה שריר ולעיתים קרובות גם אטרקטיבי, עשויה להביא עמה בעיות לא פשוטות – ניגוד עניינים, פגיעה בחיסיון עו"ד-לקוח, רווחיות על חשבון איכות ועוד. עם זאת, יש לציין, לשכת עוה"ד בבריטניה קבעה תקנות חדשות ומחמירות אשר יחולו על פירמות העתידות להיות בבעלות תאגידים ומשקיעים חיצוניים. נראה, כי ככל שזו נעשית בכפוף לתקנות האתיקה, השקעה חיצונית בחברות עריכת דין עשויה להיות משתלמת לשני הצדדים, לייעל את המערכת, להוזיל את השירותים ולאפשר צמיחה והתפתחות.
בקרוב אצלנו? קשה לומר, אך במבט חטוף על ההיסטוריה, ובהתחשב באופיו התחרותי של השוק בישראל, התפתחויות משפטיות הנולדות בשדות זרים, עושות דרכן גם למחוזותינו.
