לקבלת עדכונים מלאו את המייל שלכם:

    סגור
    (לא) הולכים בתלם

    החלום האמריקאי- ראיון עם עו״ד תומר מאור ממסצ׳וסטס, בוסטון

    11.10.2021 זמן קריאה: 3:00 דקות

    פגשתם אנשים שהקורונה עשתה עבורם פלאים? זה הזמן לפגוש את עו״ד תומר מאור, שלקח משבר עולמי והפך אותו לניצחון האישי שלו.

    אחרי שעבר את מבחני הבר של ניו יורק, השלים קורסים אקדמיים על מנת לקבל רישיון עריכת דין גם במסצ’וסטס וסיים בהצלחה את הליך הקבלה לפירמה בין לאומית מובילה- חודש פברואר 2020 שינה לו את כל התכניות (כמו לרבים מאיתנו)…

    אז תומר, ספר לנו איך בכלל הפכת לעו״ד מוסמך בארה״ב

    עברנו לארה״ב לפני 3 שנים (אוגוסט 2018) בשביל פוסט דוקטורט של אשתי גלי. ידענו שנרצה לעבור עוד בשנת 2016, שנתיים לפני, וכנראה שלא סתם אומרים שעוקבים אחרינו בפייסבוק… באותה התקופה קפצה לי מודעה בפייסבוק ״האם ידעת שאתה יכול להיות עורך דין בארה״ב?״ האמת שלא ידעתי, אבל חקרתי את הנושא ונרשמתי למבחני הבר. ניגשתי בפברואר 2018 ועברתי את הבר- אני עו״ד מוסמך בניו יורק. הבעיה הייתה שלבסוף הגענו למסצ׳וסטס, בוסטון. היות ואני בוגר תואר ראשון בישראל, ולא מביה״ס שמוכר על ידי לשכת עורכי הדין האמריקאית, נדרשתי להשלים 15 נקודות זכות אקדמיות בביה״ס מוכר ע״מ להיות עו״ד מוסמך גם במסצ’וסטס. אז חזרתי לספסל הלימודים והשלמתי את הקורסים, ולבסוף מצאתי את עצמי עו״ד מוסמך בישראל, בניו יורק וגם במסצ’וסטס. (פירוט הליך ההסמכה בארה״ב: קישור). היום אני אפילו מנטור דרך ה – Boston Bar Association לסטודנטים שניגשים למבחני הלשכה כאן.

    ומה מכאן?

    עוד לפני המעבר לארה״ב הצבתי לעצמי יעד- להיכנס לפירמה בין לאומית גדולה עם זיקה עסקית לישראל. הבנתי שהניסיון שלי כעצמאי יסייע לי להביא קליינטורה ישראלית למשרד שאעבוד בו. ישבתי וסיננתי פירמות- למי מהן יש סניפים בבוסטון, דרך מי אני יכול להיכנס אליהן ואיזה מקומות הכי מתאימים לי, עד שסימנתי פירמה אחת שנראתה לי המתאימה ביותר. בשנה הראשונה שלי בארה״ב עזרתי בהקמה של חברת סייבר בשם Cybrella (מבחינת רישום, הסכמי מייסדים ועוד) ובקיץ 2019 התחלתי תהליך מיון מול הפירמה שסימנתי לעצמי.

    מדובר בהליך לא קצר ולא פשוט- כמה חודשים טובים של ראיונות אצל רבים בחברה והמתנה לא קצרה, עד שחצי שנה לאחר מכן- בפברואר 2020, קיבלתי סוף סוף את הצעת העבודה שרציתי! בסוף פברואר חתמתי על ההסכם, הבאתי אותו פיזית למשרד וחיכיתי להתחיל, כשהתפקיד שייעדו לי היה בדיוק מה שחלמתי עליו: עורך דין במחלקה מסחרית שתפקידו גם (או בעיקר) למשוך לקוחות ישראליים.

    אפשר לומר שמכאן התכניות השתבשו במעט, לא?

    יחד עם קבלתי לעבודה התחיל עוד ״משהו קטן״ שנקרא קורונה. בתחילת מרץ הבן הקטן שלי (היה בן חצי שנה) התאשפז עם וירוס נשימתי (לא קורונה). אני זוכר את עצמי יושב לידו ובו זמנית מחכה לטלפון מהמשרד שיודיעו לי מתי אני מתחיל, כי עברו כבר כמה ימים מחתימת ההסכם.

    אני מחכה, מחכה, ולא מתקשרים. שבוע אחרי זה הפירמה העלתה ללינקדאין הודעה לפיה כל העובדים עוברים לעבודה מרחוק עד הודעה חדשה, וכאן התחלתי לחשוש. במובן מסוים הם “ghosted me”, לא שמעתי מהם תקופה.

    בסוף שלחתי הודעה למי שהיה אמור להיות הבוס שלי, שאמר לי שמטבע הדברים ההסכם מוקפא ולא ניתן להתחיל תפקיד כמו שייעדו לי בשלב זה. פתאום גם אשתי הפסיקה לעבוד, ובמשך חודשיים היינו כולנו בבית עם הילדים עד שאשתי חזרה לעבוד ובערך חודשיים אחרי אלון, הבן הגדול שלי (7) התחיל קייטנה. אז נשארנו אני והבן הקטן (אורן), ואני מחכה בקוצר רוח לטלפון מהפירמה שקוראת לי להתחיל לעבוד כי דברים החלו להיפתח וחלק ממקומות העבודה כבר החזירו עובדים לעבודה מהמשרד. אני ממשיך לחכות עד סוף 2020, כשאומרים לי שזה כבר לא יקרה. מצד אחד, זה היה לי ברור, ומצד שני, רק באותו הרגע זה הפך לרשמי והבנתי שעליי לקבל החלטה.

    אז מה עושים עכשיו?

    הבנתי שיש לי שתי אופציות: אופציה ראשונה הייתה לנסות מחדש להיכנס לפירמה, שגם זה תהליך ארוך ויותר מזה מדובר בעבודה שדורשת ממך לעבוד מהבוקר עד הלילה. אחרי שנה בקורונה הבנתי שיש דברים יותר חשובים, כמו חיי משפחה. האופציה שניה הייתה לעשות מה שכל החיים עשיתי- להיות עצמאי, ובה לבסוף בחרתי.

    פתחתי שתי חברות, החברה הראשונה זה סניף של המשרד המשפחתי שלנו בארץ, מאור ושות׳ (משרד קטן בו התמקדתי בתחום המסחרי ובקניין רוחני). החברה השנייה היא חברת ייעוץ וחיבורים עסקיים בין משקיעים ישראלים להשקעות בארה״ב ולהפך. את הרעיון לחברה השנייה קיבלתי כשבאו אלי כל הזמן ״כאחד שמכיר״ והתייעצו לגבי השקעות בארץ ובארה”ב. אז החלטתי למנף את זה לעסק קטן. 

    ספר לנו על הסניף של המשרד המשפחתי

    הדרך הייתה לא קצרה. אחרי המון התייעצויות עם רואי חשבון החלטתי להתחיל פעילות. הקליינטים הראשונים שלי הגיעו דרך אותם רואי חשבון וכך גיליתי שיש ביקוש לא קטן לעורך דין בינלאומי שעובד כאמריקאי אבל נגיש כישראלי. מדובר בעיקר בלקוחות פרטיים (משקיעי נדל״ן) שלא יכולים להרשות לעצמם לפנות למשרדי הענק לקבל ייצוג. לא רק זה, הם גם רוצים מישהו ישראלי.

    זה הכי נוח, גם מבחינה מנטלית וגם מבחינת השפה- הרבה מהלקוחות שלי לא דוברי אנגלית בכלל. ככל שהגיעו עוד לקוחות התחלתי לרוץ על הנישה הזו, עדכנתי את אתר האינטרנט שלנו שעכשיו מרמז שאנחנו משרד בין לאומי והתחלתי לעלות תכנים רלוונטיים. אני עושה את הכל לבד, החל מהפגישות עם הלקוחות ועד העלאת תכנים בהתאם לצורך המידי. ממש One Man Show. מבחינת מדינת מסצ׳וסטס אני משרד לכל דבר, יש לי רישיון מקומי, חשבון נאמנות וכתובת משרד.

     

    ואיך היום יום שלך נראה?

    עד לפני כמה חודשים אורן, הבן הקטן שלי לא היה בגן. הייתי קם כל בוקר ב-4 וחצי לעבוד עד שגלי והילדים מתעוררים, ואז הייתי עוזר להכין את אלון (7) לבית ספר. גלי (אשתי) ואלון היו יוצאים כל בוקר לעבודה ולבית הספר, ואני הייתי נשאר עם אורן (2) בבית. הייתי מנהל את יום העבודה שלי לפי הלוז שלו- בין 9-10 הוא ישן שנת בוקר, בזמן הזה הייתי מנהל שיחות עם ישראל. בשעה 10 כשהוא היה מתעורר היינו יוצאים לעשות סיבוב בשכונה (כמובן שבשלב הזה אני מכיר את כל הבייביסיטריות בשכונה ובזכות זה שאורן מושך תשומת לב הפכנו לדמויות מאוד מוכרות בנוף)… כשהתחילה להיות לי יותר עבודה הייתי עושה שיחות גם בטיולים בפארק. אחר כך היינו חוזרים הביתה ואוכלים צהריים, ואז הוא היה נכנס לישון. בזמן השינה הייתי מקיים פגישות נוספות עם לקוחות. הכל באופן מאוד מסודר ומתוכנן מראש. לקוחות קבועים ידעו בדיוק מתי אפשר לקבוע איתי שיחות, ולפעמים כשהוא היה ״מזייף״ בשעות השינה הייתי מוצא את עצמי בפגישת זום תוך כדי שהוא לידי שותה מהבקבוק… בערב, אחרי שהילדים הולכים לישון השלמתי עוד שעות עבודה. לאחרונה אורן התחיל ללכת לגן עד הצהריים ואני אפילו מתגעגע אליו… למדתי להיות יעיל גם קיבלתי פרופורציות לחיים ולכמה חשוב להיות עם הילדים.

    לפתוח סניף זה רעיון שבא בגלל הקורונה או חלום שתמיד היה לך?

    באיזשהו מקום זה ישב לי בראש אבל לא ידעתי מאיפה להתחיל. מאיפה אביא לקוחות? מאיפה אפרנס? זה היה נראה לי לא הגיוני. רק אחרי שהגעתי לסיטואציה שאני ללא עבודה וחייב לקבל החלטה, ובו זמנית התחלתי להבין את הביקוש אמרתי לעצמי אוקיי יש על מה לדבר. אני זוכר שאיזה רו״ח אמר לי ״אנחנו מעבירים עבודה לגויים״… לטווח הארוך התכנית שלי הייתה לעבוד במשרד גדול בינלאומי ואז לעבור לעצמאות, להקים משהו שאוכל אח״כ להמשיך גם מהארץ. בסוף השגתי את המטרה שלי בדרך אחרת, אבל בדיעבד הרבה יותר טובה.

    הקורונה עשתה לי ממש טוב… גם בהחלטה העסקית שעשיתי, גם מבחינת יכולת השתכרות וגם מבחינת הקשר עם הילדים ועם גלי. אני מרגיש שניצחתי בכל מובן אפשרי. אם לפני כמה שנים היו שואלים אותי איפה אגור כנראה שמסצ׳וסטס לא היתה עולה ברשימה, אבל אני מסתגל מהר וכנראה שנהיה פה עוד כמה שנים טובות. זו תקופה לא יציבה ומאוד דינמית- יצאנו לרילוקיישן בידיעה שהמפרנס העיקרי מובטל בהתחלה. זה קשה, מאתגר אבל גם כיף והרפתקה.

    איזה טיפים היית נותן לעורכי דין שעוברים לחו״ל, בנסיבות כאלה ואחרות?

    קודם כל- לדעת, לחקור ולהתכונן. לעבור את מבחני הבר לפני שאתם עוזבים את הארץ. הרבה יותר קל להתעסק בזה מהארץ ולא תוך כדי ההתאקלמות בחו״ל. הייתי ממליץ גם להגדיר מה אתם רוצים מראש. אני עשיתי ממש עבודת חקר על כל המשרדים. לבסוף הבנתי איזה משרד הכי מתאים לי ואיך הכי נכון לי להגיע לראיון שם. חשוב להיות יסודיים ולעשות את המחקר הנכון, לדעת בדיוק לאן אתם מגיעים!

    אני גם ממליץ לכל מי שיש לו אמצעים כלכליים וזמן ללמוד. זה מאוד מאוד עוזר. LLM בארה״ב פותח המון דלתות ויוצר המון קשרים שלאחר מכן יעזרו לכם להתקדם.

    וכמובן, הדרך הכי נכונה להתברג בחו״ל זה Networking. כל הזמן, בכל מקום, האנשים האלו יעזרו לכם בהמשך.

     

    חברת קידום אתרים באינטרנט חברת קידום אתרים