לקבלת עדכונים מלאו את המייל שלכם:

סגור
מתמחים
סטודנטים למשפטים
שוק המשפט הישראלי

שבוע ראיונות 2018 – אלה הדברים שלמדנו ממך

הילל ברג
14.05.2018 זמן קריאה: 7 דקות

לפני פחות מחודשיים שבוע הראיונות הסתיים. אלפי מועמדים צלחו את המירוץ להתמחות והגיעו לקו הסיום, ובהתאם עמודי הפייסבוק של פירמות עורכי הדין חזרו לשגרה מתונה. למעלה מחצי שנה של הכנות מצד המועמדים להתמחות ומשרדי עורכי הדין הסתכמו בפרק קצר ואינטנסיבי של ראיונות. חלק מהלקחים טרם הופקו אך הביקורת על שיטת הגיוס הבעייתית נשמעת שוב ושוב. ההערכה היא כי בחודשים הקרובים פירמות עורכי הדין יחלו (שוב) בקמפיינים יצירתיים במיוחד על מנת למשוך את המועמדים הטובים ביותר להתמחות. לאחרונה, פורסמה כתבה שסוקרת את המירוץ להתמחות באתר גלובס. הכתבה סיפקה נתונים מעניינים לגבי הרקע של המועמדים, חלוקה בין מקומות ההתמחות ומגמות דומיננטיות בשוק ההתמחויות. אין בכוונתי לסקר את הכתבה, אלא לנסות ולנתח את הבסיס לנתונים.

מגזר פרטי מול מגזר ציבורי

רוב המועמדים להתמחות שוקלים באיזשהו שלב האם להתמחות במגזר הציבורי. חלקם הגדול פוסלים את האפשרות, בין היתר מחשש שהם לא יוכלו להמשיך לעבוד כעורכי דין לאחר תום ההתמחות. לחילופין, הרצון להיות במרכז העניינים ולהיות שותף בתיקים ובעסקאות גדולות משפיע על בחירתם של המועמדים לצד ההבנה שרכיב השכר במגזר הפרטי גבוה משמעותית בהשוואה למגזר הציבורי. יחד עם זאת, ניתן לזהות העדפה ברורה של בוגרי העברית להתמחות במגזר הציבורי. חמישים אחוז מהמועמדים בוחרים לעשות זאת, בידיעה שביכולתם להתקבל לאחר מכן כמעט לכל משרד ולכל מחלקה בטופ 10 בתל אביב.

בחירה זו משקפת במידה מסוימת סלידה של בוגרי העברית מאורח החיים במשרדים הגדולים בתל אביב לצד אדישות ופקפוק בניסיונות הבלתי פוסקים של המשרדים הגדולים להרשים את המועמדים. סיפורי האימה והזוועה מהמשרדים הגדולים חלחלו היטב לתודעתם של רבים, ורובם מכירים קולגות וחברים מספסל הלימודים שמתמחים ועובדים בתל אביב. הם נרתעים מהסיפורים ומהחוויות, בפרט שחלק מהמשרדים הגדולים סובלים מבעיית תדמית גדולה באוניברסיטה העברית באופן שמקשה עליהם לגייס מועמדים. על כן, חלק ניכר מהמועמדים בעברית מעדיפים להתמחות במקומות הטובים ביותר במגזר הציבורי. דבר זה נגזר גם מרצונם של חלקם להמשיך ולהתגורר בירושלים אך בעיקר משאיפה לתרום את חלקם לסקטור הציבורי ממניעים אידאולוגיים ברורים ובידיעה שהעבודה לא פחות מעניינת וייחודית בהשוואה למגזר הפרטי.

יתירה מכך, למרות בחירתם הם בטוחים במידה גבוהה של וודאות שמקומם בתל אביב מובטח לאחר שנת ההתמחות. בעידן בו רוב הנבחנים בבחינות הלשכה נכשלים וחלק גדול מהמתמחים במשרדים הגדולים עוזבים, הם מניחים שתישארנה מספיק משרות פתוחות במשרדים הגדולים בתל אביב (אין סיבה שלא) נוכח העריקות הגדולות של עורכי דין צעירים.

לעומת זאת, בוגרי תל אביב, הבינתחומי ובר אילן בולטים בהעדפה שלהם להתמחות במגזר הפרטי. להערכתי גישה זו נובעת מהקרבה הגאוגרפית והתרבותית של מוסדות הלימוד לתל אביב. ואולם, נראה כי משרדי עורכי הדין בוחרים להעניק חסויות לפרויקטים שונים שנועדו לקדם מחקר ועיסוק של סטודנטים בתחומים שקשורים למשפט מסחרי. בנוסף לכך, חלק גדול מהמרצים למשפטים באותן פקולטות מכירים היטב את המגזר הפרטי ותחום המחקר שלהם עוסק במשפט המסחרי, דבר שיש בו להקרין על הידע של המועמדים להתמחות ומקנה להם יתרון בראיונות להתמחות על פני מועמדים אחרים.

בוגרי העברית נהנים גם הם מתכניות יוקרתיות שממומנות על ידי משרדים גדולים אך לצד זאת שחקנים מרכזיים במגזר הציבורי, שכוללים יועצים משפטיים ומנהלי מחלקות מרצים באוניברסיטה, דבר שמקל במידה רבה על גיוס מועמדים.

המגזר הפרטי, הטופ 10 וכל השאר

משרדי עורכי הדין מתחרים ביניהם לא רק על לקוחות פוטנציאליים אלא גם על הון אנושי. דבר זה מתבטא בניסיון להיטיב עם תנאי ההעסקה של המתמחים ועורכי הדין הצעירים. השכר עולה, הנופשים אקזוטיים והפינוקים תופסים מקום משמעותי בהווי המשרדי. על מנת לממן את כל הפעילויות שאוזכרו לעיל המשרד נדרש להקצות משאבים אדירים. לא כל משרד יכול ומעוניין לחכור מטוס פרטי לצורך נופש משרדי, חלק גדול מהמשרדים נמנעים מלסבסד ארוחות צהריים ואחרים נמנעים מלהעלות את שכר המתמחים (העלות המשוערת של נופש משרדי עשויה לעמוד על יותר מ-3 מיליון ש"ח).

הנה אם כן, יש בכך להשפיע על בחירתם של המועמדים. סטודנטים מבינים שהם עומדים לעבור שנה ארוכה ולחוצה ומקבלים זאת כגזירת שמיים, אם כי הם מעדיפים לעשות זאת במקום שיכול להבטיח להם סביבת עבודה ונעימה עד כמה שניתן. כמו כן, הפער במומחיות של המשרדים רק הולך וגדל, שכן משרדי טופ 10 מעסיקים את טובי המומחים במגוון רב של מחלקות ויכולים להעניק ללקוח קשת של שירותים.

יחד עם זאת, משרדים מהשורה השנייה לא תמיד נהנים מאותה פריבילגיה ולכן מטבע הדברים נוצר פער באיכות של המשרדים. בנוסף לכך, לקוחות בינלאומיים גדולים יעדיפו לרוב לקבל שירות ממשרדים בטופ 10 נוכח היכרות מוקדמת ובשל הידיעה שהמשרדים פועלים באופן שוטף באווירה בינלאומית ויודעים כיצד להתנהל. בסופו של דבר, דברים אלה עשויים להוביל לכך שהמועמדים הטובים ביותר יעדיפו מלכתחילה להתמחות במשרדים המדורגים ביותר שמבטיחים שלל הטבות. לכן, אין זה מפתיע שבוגרי העברית לא נקלטו במשרדים המדורגים במקומות 11-20 ורק 9% מבוגרי תל אביב עשו זאת. 

בוגרי המכללות

בעבר הלא רחוק, בוגרי המכללות לרוב נדחקו מהמשרדים הגדולים בשל העדפה של המשרדים לגייס בוגרי אוניברסיטאות. מהלך זה נבע מהרושם שרמת הלימודים במכללות נחותה יותר ואיכות המועמדים נמוכה בהרבה בהשוואה למועמדים.

אולם, בשלוש השנים האחרונות, אנו עדים לשינוי של ממש בשוק התעסוקה של מתמחים. המשרדים הגדולים מתהדרים ברשתות החברתיות שנציגי הפירמה מקדישים את מרצם לגיוס מועמדים פוטנציאליים בקמפוסים בבינתחומי ובמכללה למנהל. הדבר מקבל ביטוי ופרסום רב, ונראה כי בבינתחומי הפנימו שיש מקום לחזק את הקשר עם המשרדים הגדולים ולתת דגש בלימודים על תכניות ייחודיות שקשורות למשפט מסחרי, על מנת להעניק לבוגרים סיכויים ממשיים להשתלב במשרדים הגדולים.

למרות האמור, לא ניתן להתעלם מכך שמספר המועמדים שנרשמים ללימודי משפטים באוניברסיטאות הולך ופוחת. מגמה זו כבר נותנת את אותותיה ובסופו של דבר יש צורך במועמדים מבר אילן ומכללות נוספות שימלאו את מקומם, בייחוד שהיקף העבודה הולך ונעשה מורכב יותר. דבר זה נובע מגידול בלקוחות ובשירותים הנלווים שמעניקים המשרדים ובדרישה הבלתי מתפשרת למומחיות.

בסופו של יום, לא ניתן להתעלם מהמציאות השכיחה של עורכי דין צעירים שבוחרים את מקום עבודתם לעיתים קרובות ובהתראה קצרה, דבר שמחייב את המשרדים הגדולים להיערך בהתאם אף אם הדבר כרוך בגיוס מתמחים נוספים. בכך, ניתן לטעמי להסביר את העובדה כי קרוב לאלף מתמחים מועסקים במשרדים בטופ 20. 

חברת קידום אתרים באינטרנט חברת קידום אתרים