לקבלת עדכונים מלאו את המייל שלכם:

סגור
מתמחים
סטודנטים למשפטים
שוק המשפט הישראלי

לי זה לא יקרה – בחינת לשכת עורכי הדין

אנונימי/ת
20.12.2017 זמן קריאה: 7 דקות

בחינת לשכת עורכי הדין.

בין אם ניגשתם לבחינה ובין אם אתם בהתמחות או אולי אפילו סטודנטים למשפטים, כולכם מבינים שמדובר בבחינה בדרגת קושי גבוהה. ההנחה הרווחת היא כי למידה מאומצת ואיכותית תתבטא בצליחת המבחן, הרי סיכויי המעבר יעלו בקורלציה ישירה להשקעה בלמידה. האמנם? אז זהו, שלא בטוח.

לאחר שסיימתי את התמחותי במשרד "מוביל", לקחתי לי שבוע להתרענן. החלטתי ללמוד כמו הרבה נבחנים בחברת "המתמחה", השחקן הגדול יותר מבין שני השחקנים ששולטים בשוק.

אני, שהייתי רגילה "לחרוש" ולשבת שעות ארוכות מול החומר באקדמיה, ושבהתמחות הייתי תופרת ממוצע של 12 שעות ביום, גיליתי במהרה כי הלימוד לבחינת הלשכה אינטנסיבי וקשה פי כמה ואינו דומה לשום דבר אחר, חוויתי על בשרי את מה שסיפרו לי קודמיי.

כמה נקודות שלא מקבלות את האור הראוי לדעתי:

מעבר ל"חרישה" הנדרשת, בתקופת הלמידה נבחנים רבים התנתקו מילדיהם, בני ובנות זוגם, משפחותיהם וחבריהם. חוסר סובלנות ועצבנות כלפי הסובבים הם מאפיינים נפוצים. כמובן ששלילת זכותנו לתבוע אבטלה בזמן הלמידה למבחן, ואי היכולת לעבוד במקביל ללימודים אינם מוסיפים לאווירה המתוחה. את סיפורי האימה לא ישמיעו אלא בחדרי חדרים, ביטויים כמו "איבוד צלם אנוש" ו"זר לא יבין", מוכרים ומובנים בין הניגשים.

אתם בטח תוהים על מה כל הבלאגן? הרי בכל מועד אומרים שהיה קשה, אז זהו, שהפעם זה שונה.

במועד האחרון שונתה הבחינה למתכונת חדשה מסוגה. טרם הבחינה, פרסמה לשכת עורכי הדין בחינה לדוגמה עליה הסתמכו הנבחנים, וחברות ההכנה. פרט לבחינה זו לא היה כל מקור לשאוב ממנו דוגמאות לפרק הבחינה המהותי (השלישי), שכן לא נעשה שום פיילוט לפרק זה.

בתאריך 10.12.2017, התקיימה בחינת לשכת עורכי הדין במתכונת החדשה. הבחינה כללה היקף חומר אדיר ורב בניגוד לבחינות הלשכה הקודמות וזאת לאור הוספת חלק הבחינה המהותי אשר כלל למעלה מ-190 חוקים שונים, ובו השאלות היו ארוכות וקשות מן השאלות הדיוניות "הרגילות".

להלן מבנה הבחינה:

 

החלק הראשון של הבחינה – מטלת ניסוח משפטי, לחלק זה הוקצבו כ-45 דק' ומשקלו 15 נק'. חלק זה של הבחינה עמד במתווה ההגינות באופן יחסי לעומת הבחינה לדוגמה. לנבחנים ניתנה בחירה בין תביעה בסדר דין מהיר לבין חוות דעת למינוי אפוטרופוס, בסוף חלק זה ניתנה לנבחנים הפסקה של 45 דק'.

החלק השני של הבחינה – דין פרוצדורלי, לחלק זה הוקצבו כ-90 דק' ומשקלו 45 נק'. חלק זה היה בדרגת קושי גבוהה עד גבוהה ביותר ועסק בסוגיות קצה וסוגיות ספציפיות כגון תובענות ייצוגיות. להבדיל, חומר הליבה הנלמד בקורס ההכנה ובבחינות קודמות זכה למשקל נמוך. בסוף חלק זה ניתנה לנבחנים הפסקה של שעה וחצי.

החלק השלישי של הבחינה – דין מהותי, לחלק זה הוקצבו כ-135 דק' ומשקלו 40 נק'. דרגת הקושי של חלק זה נעה בין גבוהה לגבוהה מאד. חלק זה, אל מול המבחן לדוגמה היה לא מידתי באורכו וברמת קושי השאלות בו. הדבר התבטא בזמן מצומצם שעמד לפתרון השאלות (3 דק' בממוצע לשאלה) אל מול שאלות ארוכות ומתישות שמצריכות זמן רב. לשם המחשה, אציין כי במבחן לדוגמה שפורסם לא היו שאלות שכללו למעלה מ-200 מילים כלל, ואילו בבחינת האמת היו 8 שאלות אשר כללו למעלה מ-200 מילים, מתוכן 3 שאלות שכללו למעלה מ-300 מילים. זאת בנוסף לקובץ החקיקה שכלל כ-135 עמודים של חיקוקים, כאשר חלקם שימשו למענה על שאלות הפרק.

היכולת למצוא ולקרוא בתשומת לב ובדקדוק סעיף ספציפי ולסמן את התשובה הנכונה במסגרת של 3 דקות, מצויה אולי באדם על, לדעתי. בחלק מהשאלות החוק לא עזר ואף הטעה, שכן התשובה הנכונה נמצאה בפסיקה למספר שאלות, בעוד שלרוב נשאלת שאלת פסיקה אחת.

הוועדה הבוחנת חיברה מבחן קשה מאד. המספרים מספרים את כל הסיפור, 4371 מילים כללה הבחינה לדוגמה לעומת 7093 מילים בבחינת האמת, פער של כ-60% ביחס לכל הבחינה וכ-73% ביחס לחלק השלישי, באותו היקף זמן.

לאחר הבחינה קמה זעקה רמה של נבחנים שהרגישו כי הוטעו במצג שווא לאחר שלמדו יום וליל וציפו לקבל מבחן קשה אך הוגן. הנבחנים יצאו להפגנות ובפיהם שתי דרישות : א) פקטור משמעותי בהתאם להמלצות חברות ההכנה ולמצג השווא בבחינה; ב) חיבור בחינה הוגנת וברורה במתכונת החדשה הנשענת על ליבת החומר, למועדים העתידים לבוא.

כל זה כמובן לא משנה לסטודנט או מתמחה מצוין במשרד גדול ומוביל, שמשקיע, "חורש" בטירוף למבחני האקדמיה ומשנן בליבו שוב ושוב, 'לי זה לא יקרה', האמנם? אז זהו, שלא בטוח.

 

הכותבת הינה בוגרת המסלול האקדמי המכללה למנהל, אשר ביקשה לשמור על אנונימיות.

חברת קידום אתרים באינטרנט חברת קידום אתרים