לקבלת עדכונים מלאו את המייל שלכם:

סגור
סטודנטים למשפטים

האם להירשם ללימודי משפטים? – מידע שימושי לסטודנט המתלבט

נעם יהב
04.11.2017 זמן קריאה: לפחות 5 דקות

זה כבר למעלה מחצי עשור שישראל ניצבת בראש הטבלה העולמית של מספר עורכי הדין ביחס לתושבים. נכון לשנת 2017 נתון מרשים זה עומד על עורך דין אחד על כ-150 תושבים, כאשר בתל אביב בלבד ניתן למנות עורך דין על כל 33 תושבים (!).

לשם השוואה, במקום השני ניתן למצוא את ארה״ב עם עורך דין אחד על כ-272 תושבים, ובמורד הטבלה את גרמניה עם עורך דין על כ-600 תושבים, צרפת עם עורך דין על כ-1,200 תושבים, ואי שם בתחתית – את יפן עם עורך דין על כ-4,800 תושבים.

נתונים אלה אינם חדשים וגם מאוזכרים בתקשורת חדשות לבקרים – כמעט ואין כיום סטודנטים עתידיים למשפטים שלא מכירים נתונים אלו, ויודעים באופן וודאי כי שוק עריכת הדין בישראל רווי באופן קיצוני וחסר תקדים.

אלא שמסתמן כי נתונים ועובדות אלו כשלעצמם, אינם מרתיעים צעירים מלהירשם ללימודי משפטים מדי שנה. הבא גם נניח את הדברים בקונטקסט הראוי – המדובר באלפי (!) צעירים הנרשמים ללימודי משפטים מדי שנה.

עולה השאלה – האם הנתונים הללו צריכים להרתיע? האם הסטודנט המתלבט צריך לקחת נתונים אלו בחשבון עת הוא שוקל האם להירשם ללימודי משפטים? אילו עוד שיקולים רצוי לקחת בחשבון טרם קבלת החלטה?

ראשית כל, על הסטודנט המתלבט להזכיר לעצמו את הסיבה האמיתית שבגינה הוא כלל רוצה ללמוד משפטים. תשובות נפוצות לשאלה זו נעות בין ״ביטחון תעסוקתי״, ״משכורת גבוהה״, "אבא שלי עו"ד", ״יוקרה״, ״רצון לעשות צדק״ (כן, יש גם כאלו) או פשוט זיקה עניינית אוטנטית למהות תחום המשפטים.

אך מעטים הסטודנטים אשר באמת מבינים ומודעים ל- איך נראה העיסוק במקצוע עריכת הדין בפרקטיקה היומיומית.

אם כך, פיסת עצה ראשונה לסטודנט המתלבט היא לנטוש את הציפייה שעם תום לימודיו והתמחותו ייכנס לעולם כמו זה שמוצג לנו בסדרות טלוויזיה לדוגמת ׳חליפות׳ (Suits), 'אלי מקביל', או 'האישה הטובה'.

בשני העשורים האחרונים, לימודי המשפטים במדינת ישראל הפכו נגישים משהיו בעבר, כאשר כיום קיימים כ- 14 מוסדות לימוד שונים בהם ניתן להשיג תואר ראשון במשפטים (LL.B), אוניברסיטאות ומכללות כאחד.

לאחר סיום התואר הראשון (בין 3.5-4 שנים בהתאם למוסד הלימוד ותכנית הלימודים) על הבוגר להשלים התמחות של שנה (שהוארכה לאחרונה לשנה וחצי) טרם שיוכל לגשת לבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין, שהדיווחים על רמת הקושי ההולכת וגוברת שלה הגיעו אף למהדורות החדשות בערוצים המסחריים. רק לאחר הסמכתו, במידה ועבר את הבחינות, ולאחר כ- 6 שנות הכשרה במצטבר, יוכל עורך הדין הצעיר להתחיל את דרכו המקצועית – כלומר, להצטרף למרוץ הקדחתני של חיפוש עבודה (במידה ולא נשאר כעו"ד במשרד בו התמחה). 

כאשר אלפי עורכי דין חדשים ממשיכים להצטרף לשוק מדי שנה, אלו שמצליחים למצוא עבודה נתקלים במהרה באחת ההשלכות המרכזיות של הצפת השוק המדוברת: מגמה עיקשת של שחיקת תנאים. התחרות הרצחנית בקרב עורכי הדין הצעירים הובילה בשנים האחרונות לפגיעה משמעותית בתנאי העבודה, לרבות בשכר.

מבדיקה שערכה חברת עוקץ מערכות עולה כי לאחר תקופת חיפוש ממוצעת של כחצי שנה, עורכי הדין הצעירים אשר יימצאו עבודה במשרדי עו"ד הקטנים צפויים להשתכר בשנותיהם הראשונות כ-6000 ש״ח ברוטו בממוצע –סכום החורג אך במעט משכר המינימום.

כאן יש לציין כי לאלו שיצליחו להתברג למשרות במשרדים הגדולים מצפה משכורת אטרקטיבית של כ-12,500 ש״ח ברוטו בממוצע כבר בתחילת דרכם.

אלא שעל פי נתוני חברת קודקס אשר פורסמו בגלובס, מבחינה סטטיסטית, חלק בלתי מבוטל מעורכי הדין במשרדים הגדולים הם אלו שסיימו את התמחותם במשרד, כאשר קבלה להתמחות במשרדים אלו שמורה לכמות מצומצמת ביותר של מועמדים. לצורך המחשה, אחד המשרדים הגדולים והמובילים בארץ מדווח על כ-700 פניות מתמחים בשנה, מתוכם מתקבלים כ-30 מתמחים בלבד לשורותיו.

בתמורה לשכר זה מצופה מעורך הדין הצעיר להשלים ימי עבודה ארוכים ומתישים, כאשר בחלק מהמשרדים, חלק בלתי מבוטל מהעבודה יהיה בעל אופי אדמיניסטרטיבי חד-גוני, ולא עבודה משפטית טהורה.

כמובן שבין הסטודנטים המתלבטים ישנם גם כאלה בעלי זיקה ועניין אותנטיים למהות תחום המשפטים על מגוון סוגיו. ואכן, היבטים שונים של העיסוק בתחום המשפטים עשויים להיות מרתקים ואף מתגמלים מבחינות שונות.

לעומת זאת, לאותם סטודנטים מתלבטים הרוצים להירשם ללימודי משפטים בגלל השכר, הביטחון התעסוקתי, היוקרה, וכל אותם המושגים אשר באופן מסורתי מזוהים עם מקצוע עריכת הדין – ייתכן ורצוי לחשב מסלול מחדש.

לימודי משפטים במצב הנוכחי במדינת ישראל רחוקים מלהיות הדרך הקלה והמהירה להשגת כל אותם הדברים האמורים.

חברת קידום אתרים באינטרנט חברת קידום אתרים