לקבלת עדכונים מלאו את המייל שלכם:

סגור
מתמחים
סטודנטים למשפטים
שוק המשפט הישראלי

האח הקטן במגזר הפרטי – היועץ המשפטי הפנימי

דור כץ
08.01.2018 זמן קריאה: 9 דקות

ההבחנה הרווחת בקרב השחקנים בשוק המשפטי, בין אם מדובר במועמדים להתמחות ובין אם מדובר בעורכי דין צעירים, בין המגזר הפרטי לבין המגזר הציבורי – היא די אינטואיטיבית. לרוב מנסים אותם מתלבטים, ולעיתים ללא הצלחה של ממש, לדמיין בעיני רוחם את ההבדלים בין משרדי עורכי הדין הממוקמים בחלונות הגבוהים של עזריאלי, רמת החייל, בית אסיה ושות', לבין משרדי מוסדות הציבור, בתי המשפט והפרקליטויות השונות.

לפוסט זה שתי מטרות עיקריות. הראשונה, היא לצאת בבקשה לעצור את הסוסים, כי ייתכן ששכחתם מקיומו של סגמנט משמעותי החי בקרבו של המגזר הפרטי, איך שונה במאפייניו מאלו האופפים את העבודה במשרד עורכי דין פרטי – היועץ המשפטי הפנימי; השנייה, היא לנסות לשפוך מעט אור על התפקיד, על מנת להבין האם אותו תפקיד הוא זה שמתאים לכם באמת, או שסתם תמיד רציתם לעבוד בגוגל או בפייסבוק משום שראיתם בעיתון כי הדרך מהמטבחון לשירותים היא על גבי מגלשה מפותלת בצבע כתום, חצי פתוחה-חצי צינור.

כיוון שאם הגעתם עד כאן המטרה הראשונה כבר הושגה – מספר יתרונות וחסרונות שכדאי לדעת לגבי האח המעט מוזנח של המגזר המשפטי הפרטי. באופן אקראי, נתחיל ביתרונות:

עבודה אחת, לקוח אחד

בעוד שבמשרד עו"ד ממוצע הנורמה עבור מתמחה היא עבודה על 2-5 לקוחות במקביל (טווח שגם גדל בד בבד עם הניסיון והוותק), ליועץ המשפטי הפנימי יש לקוח אחד בלבד – החברה המעסיקה אותו. לכן, היכרותו של היועץ הפנימי את הארגון, אופי פעילותו והאינטרסים המניעים אותו היא פעמים רבות משמעותית יותר מזו בה מחזיק היועץ החיצוני. היועץ הפנימי מכיר וחי את הארגון, בעוד שעל היועץ החיצוני ללמוד אותו בפרק זמן מצומצם כאשר היקף ההיכרות מוגבל יותר. בנוסף, בניית סדר העדיפויות בין המשימות השונות עשויה להיות לעיתים ברורה יותר ובכך עשויה להקל על היועץ הפנימי בעבודתו, שכן האינטרסים היחידים שמנחים אותו הם אלה של הארגון, בשונה מהיועץ החיצוני הפועל לאור אינטרסים של מספר לקוחות, ובל נשכח את האינטרס של משרד עוה"ד המעסיק אותו עצמו. לבסוף, עבודה במחלקה משפטית פנימית חוסכת ליועץ את הליך התמחור, את הלחץ המוכר לכולנו סביב שעות החיוב, וכמובן – את הציפייה לגייס לקוחות חדשים, מה שנקרא To Make It Rain.

ביטחון תעסוקתי

כיוון שמעורך דין במשרד מצופה להיות גמיש, ללמוד את לקוחותיו במהירות ולהתמודד עם מגוון לקוחות בו זמנית (שלא נטעה, מדובר בתכונות מצוינות), הדבר הופך אותו לעיתים גם לבר החלפה ביחס ליועץ משפטי פנימי. היועץ הפנימי נדרש להיכרות מעמיקה ביותר עם הארגון בו הוא עובד, ולכן הליך למידתו את הארגון הוא באופן בלתי נמנע ארוך ומקיף יותר מזה שעובר היועץ החיצוני. מאפיין זה הופך את היועץ הפנימי לשחקן אשר הנהלת הארגון אינה ששה להחליפו באופן תכוף, שכן המשמעות היא זמן רב יותר עד שיורשו בתפקיד יוכל לספק תפוקה דומה.

אוריינטציה עסקית-ניהולית מוגברת

אז לפני שמתפרצים עליי – אין עוררין על כך שעורכי דין מסחריים בכלל הפירמות, צעירים כוותיקים, במשרדים גדולים כקטנים, מבצעים עבודה עסקית וחיים את עולם הביזנס. ואולם, אני סבור שהיועץ הפנימי מקבל זווית מעט אחרת. המחלקה המשפטית בארגון כפופה לרוב למנכ"ל או לסמנכ"ל, וסביר שהעובדים בשורותיה יהיו לעיתים מעורבים בהליכים פנימיים ומקדמיים בארגון ברמה האסטרטגית לפני היועצים החיצוניים – קל וחומר אם מדובר ביועץ הפנימי הראשי (או היחיד) בארגון. עבור מתלבטים אשר מצוידים בחיבור לעולם העסקי ומתעניינים בו לא פחות מאשר בעולם המשפטי – התפקיד יכול להסב הנאה וסיפוק מקצועיים משמעותיים במובן זה.

כמובן, לא הכל ורוד, ותפקיד היועץ הפנימי מאופיין גם בחסרונות שיש לקחת בחשבון:

ירידה במומחיות המשפטית

היועץ הפנימי נוגע בשלל ענפים משפטיים, החל מדיני עבודה והסכמי העסקה, דרך קיום ואכיפת רגולציה וכללי ממשל תאגידי בחברות ציבוריות, ליווי מהלכים עסקיים ועד לטיפול בנדל"ן והסכמי השכירות של החברה. זה הרבה, וזה מגוון. ואולם, חלק משמעותי ביותר מהטיפול בסיטואציות המשפטיות שיעבור ארגון במהלך חייו, ודאי המורכבות שבהן, תטופלנה על ידי יועץ חיצוני, הלא הוא משרד עורכי דין. החלטה של הנהלת חברה פרטית לצאת להנפקה ולהציע מניותיה לציבור, תופקד בידיו של יועץ חיצוני ולא של היועץ הפנימי, אשר כנראה ישמש כמתווך בין הצדדים וילווה את התהליך. גם במסגרת תיק ליטיגציה משמעותי וכבד משקל עבור הארגון, לא סביר שהיועץ הפנימי ימצא עצמו מנסח את כתבי הטענות ומופיע בפני בית המשפט העליון. בשל העובדה שישנה ירידת ברמת המורכבות המאפיינת את הסוגיות המשפטיות שהיועץ הפנימי מתמודד איתן, סביר למדי שלאורך זמן כישוריו המשפטיים יישחקו לעומת אלו של היועץ החיצוני.

צמצום בשכר

מעבר למחלקה משפטית בארגון יהיה לרוב כרוך בירידה בתנאי השכר של עורך דין, גם לאחר מספר מצומצם יחסית של שנות ניסיון במשרד פרטי. הפער עלול לגדול עוד יותר כאשר מדובר בשותף במשרד פרטי אשר עובר לייעוץ פנימי בארגון, אשר שכרו עלול לעיתים להיחתך ב-50% כתוצאה ממהלך זה. החדשות הטובות בהקשר זה, הן שלעיתים מקבלים היועצים המשפטיים הפנימיים הטבות אשר מגשרות על הפערים, כגון מניות, אופציות ובונוסים.

קושי להתנייד בהמשך בשוק המשפטי

עורך דין במחלקה משפטית של ארגון, אשר סביר להניח שלאחר מספר שנים במשרד פרטי החליט לבצע את המעבר, עלול להתקשות במציאת עבודתו הבאה באם יחפש להצטרף למחלקה המשפטית של ארגון אחר. זאת, מהסיבה שארגונים לעולם יעדיפו לצרף לשורותיהם את עורכי הדין שמכירים אותם ואת פעילותם, והמועמדים המובילים לתפקיד הם, כמובן, היועצים החיצוניים אשר מטפלים בענייניהם. על אחת כמה וכמה, עורך דין אשר ביצע את המעבר לייעוץ פנימי בארגון – סיכוייו לחזור לאחר מכן אל שורותיו של משרד פרטי ברמה גבוהה הם נמוכים. סט הכישורים הנדרש מעורך הדין בעבודה בארגון הוא שונה מזה הנדרש במשרדים הפרטיים, סביבת העבודה ומערכת הציפיות היא שונה, ולכן לעיתים יהפוך היועץ הפנימי לאטרקטיבי פחות בעיניי המשרדים הפרטיים ב"קדנציה שנייה".

 

כמובן שישנם מקרים יוצאים מן הכלל, אך האמור לעיל מטרתו לספק תמונה כללית אודות מאפייני התפקיד ועיקרי היתרונות והחסרונות הגלומים בתוכו, על מנת לסייע לסטודנטים ולעורכי הדין הצעירים לגבש את ההחלטה הנכונה ביותר עבורם. ישנם תפקידים משפטיים מאתגרים ורבים במגזר הפרטי שאינם במסגרת משרדי עו"ד, אשר עשויים בהחלט להיבדל לטובה ולשמש מקור לסיפוק ומקפצה להמשך הקריירה המשפטית והעסקית גם יחד.

חברת קידום אתרים באינטרנט חברת קידום אתרים