לקבלת עדכונים מלאו את המייל שלכם:

    סגור
    (לא) הולכים בתלם

    בייגלס, לקס ועלילות עו"ד יצחק ויניארש בעיר הגדולה

    26.11.2020

    אם האזנתם אי פעם לשיר של ג'יי זי ואלישיה קיז "empire state of mind" או צפיתם בסדרת Suits  – בטח יצא לכם לדמיין את עצמכם חיים או עובדים בניו יורק.

    בשעה 12:30 אתם יוצאים מגורד השחקים בו אתם עובדים בדרככם לקנות קפה או נקניקיה בלחמנייה מאחת העגלות שפרושות ברחוב, תוך שיחה עם הבוס על הא ועל דא (או על Ha and Da) באנגלית מקצועית.

    תאמינו או לא, אבל הצלחנו לתפוס לשיחה מישהו שבשבילו החלום הזה הוא מציאות.עו"ד יצחק ויניארש, מתגורר בניו יורק ושותף במשרד גודווין – Goodwin – אחד ממשרדי הפאר האמריקאיים, שם הוא עובד יחד עם… אשתו!

    הי יצחק! כיף שהצלחנו לתפוס אותך למרות הבדלי השעות. נשמח אם תוכל לספר לקוראים שלנו איך ומתי בחרת ללמוד משפטים?

    הי לכולם! האמת שלא תמיד ידעתי שאהיה עורך דין, אבל תמיד חשבתי שיש לי תכונות שיכולות להתאים לתחום. את הצבא סיימתי כסגן מפקד הסיירת (שם הסיירת שמור במערכת) וכשהשתחררתי – הצטרפתי לפרויקט הכשרה של פלוגות סיור של צבא גיאורגיה (זה היה בתקופת המתיחות שבה ניסינו לעזור להם להקים צבא עצמאי).

    אחרי שחזרתי לארץ – החלטתי ללמוד משפטים וזאת למרות שאף אחד ממשפחתי הקרובה לא מהתחום. בכל זאת, יהודי-ישראלי-אמריקאי טוב.

    בתחילת הדרך חשבתי לפנות לתחום הציבורי. לא היה לי ברור שאהיה עורך דין בתחום המסחרי. מכל מקום, באיזשהו שלב קיבלתי הצעה שלא יכולתי לסרב לה ממחלקת ההיי טק של משרד ש. הורוביץ ושות', ובעקבותיה ביטלתי ריאיון שנקבע לי עם פרקליט המדינה (שהיה אז עורך הדין משה לדור).

    נשמע שמצאת את מה שחיפשת. איך עברה עליך תקופת ההתמחות בש. הורביץ?

    ש. הורביץ היה בית ספר מדהים שבו למדתי על חשיבות הירידה לפרטים ועל חשיבות המסירות ללקוחות. במסגרת ההתמחות שלי במחלקת העסקאות (המקבילה של "מחלקת היי טק" במשרדים אחרים) – זכיתי לפגוש אנשים משמעותיים וחשובים מהתחומים המסחריים.

    בנוסף, הייתה לי חווית לימוד מדהימה משותפים בכירים במשרד. במשרד ש. הורביץ נהוג להיצמד לשותף מסוים (במקרה שלי – השותף עו"ד גיא פירר, שהוא אוטוריטה בדיני החברות) וממנו המתמחה סופג את שיטת העבודה, למשל – איך מנהלים שיחות ואינטראקציות עם הלקוחות? המתמחה מעורב בליווי התיק מההתחלה ועד הסוף.

    תכל'ס, הייתה לי שם חוויה מאד טובה ולא היו לי תוכניות לעזוב את המשרד ובטח שלא היו לי תוכניות לעבור למדינה אחרת.

     

     

    אז מה קרה בסוף? איך ולמה בחרת לעבור לארה"ב?

    חברה טובה שלי מהלימודים כבר עברה לניו יורק והתחילה את דרכה במשרד Goodwin. יום אחד 'אאוט אוף דה בלו' היא התקשרה אלי והציעה לי לשוחח עם הבוס שלה (עו"ד אילן ניסן). היא אמרה לי "דברים מעניינים קורים בגודווין – שווה לך להצטרף"!

    אציין שהבוס הזה (עו"ד אילן ניסן) גדל ברמת גן והוא עילוי משפטי בתחום הפרייווט-אקוויטי, וכיום הוא מרצה באוניברסיטת קולומביה. חשבתי לעצמי  – אין לי מה להפסיד בלשוחח איתו. התקשרתי לאילן בדרך לארוחת ערב שישי עם המשפחה ומשם הכל קרה ממש מהר. בסוף השיחה אילן שאל אותי "אז מתי אתה מגיע לניו יורק בפעם הבאה"? – האמת שלא היה לי מושג מתי יצא לי להיות שוב בניו יורק, אבל בכל מקרה שלפתי – "בחודש הבא".

    וכך היה.

    דיברתי עם הבוסים שלי בש. הורביץ וקיבלתי מהם את ברכת הדרך. תוך זמן קצר, הגעתי לראיון אצל קבוצת שותפים ממשרד גוודווין בניו יורק. מדובר באמת במשרד ענק, המשרד מונה כ-1,200 עורכי דין, עם סניפים ב-13 מקומות בעולם.

    לאחר כמה שעות וכמה ראיונות אצל שותפים שונים – קיבלתי הצעה! מכל מקום, ביקשתי להתייעץ קודם עם אשתי עדי – בכל זאת, מדובר על לעבור למדינה אחרת. מגיעה לה לפחות שיחת טלפון, לא?

    את אשתי פגשתי בארץ ביריד התמחות בזמן שישבתי בדוכן של ש. הורוביץ. כיום אנחנו נמצאים בניו יורק קרוב לחמש שנים. נולדו לנו 2 ילדים ואשתי עובדת איתי באותו משרד, ואנחנו נוסעים ביחד למשרד כל בוקר. או לפחות היינו נוסעים ביחד לעבודה – היום בגלל הקורונה יכול להגיע ולעבוד מהמשרד רק מי שיש לו סיבות מיוחדות.

    איך היה לך המעבר לארה"ב מבחינת הסתגלות / התאקלמות מקצועית?

    כשהגעתי למשרד בארה"ב התחשבו בוותק שהיה לי בש. הורוביץ, והיה מצופה ממני לתפקד כעורך דין שנה שלישית בתחום. היו לי לא מעט לילות לבנים של קריאת מאמרים והייתי צריך ללמוד המון, לדוגמא – איך לערוך הסכמי LLC (שלא קיימים בישראל).

    בפועל, העבודה דרשה ממני הרבה יותר שעות משעות העבודה הרגילות, אבל זאת חוויה שבעיני הייתה מאוד מעשירה.

    השאלה הבאה חשובה מאוד – איך היה לעשות את בחינות הלשכה בארה"ב?

    כשאני בעצמי שאלתי חבר'ה אחרים את אותה השאלה – הם ענו לי "חוויה מתישה". לדעתי, המבחנים לא יותר קשים מהבחינה בישראל – בשתי הארצות מדובר בחוויה מאוד מתישה. וכמו בארץ – גם שם היה אלמנט של לחץ בכל מה שקשור למה יהיה אם לא אעבור את המבחנים.

    הזכרת שהבוס שלך (וגם אתה) עוסקים בprivate equity -. האם העיסוק בתחום זה בארה"ב שונה מישראל?

    לדעתי יש המון דמיון בין שני המקומות. הסכמי פריווט-אקוויטי של משרדי עורכי דין בישראל נורא דומים כיום להסכמים של משרדים בחו"ל.

    חוץ מזה, במיוחד בשנים האחרונות יש הרבה מאד ממשק בין שתי הארצות- חברות ישראליות שנסחרות בנאסד"ק ופועלות בניו יורק ובקליפורניה – הכל הופך להיות יותר Seamless. 

    איך הקורונה השפיעה עליך ועל העבודה במשרד? האם הקורונה גרמה לך לחשוב יותר על ישראל?

    כיום בגלל הקורונה צריך סיבה מיוחדת לעבוד מהמשרד. מכל מקום, למרות הקורונה- המשרד לא הושפע לרעה ואפילו צמח בתקופה האחרונה.  לדעתי, ניו יורק היא העיר הישראלית הכי גדולה אחרי ירושלים. לפעמים אני הולך ברחוב ואשכרה חושב שאני בתל אביב. מעניין אותי לדעת מתי גודווין יפתחו שלוחה בישראל 😊

    המחלקה שלי היא דווקא ישראלית מאוד באופי ובתרבות שלה – יש לניו יורקים כאן קצת חוצפה ישראלית, ולמזלי תחום הפרייביט אקוויטי מתאים בול לישראלים – זהו תחום שצריך בו קצת אסרטיביות וחוצפה, אז הישראליות פה היא יתרון.

    אילו טיפים היית נותן לעו"ד צעיר שרוצה לעשות relocationבמיוחד לארה"ב?

    אתחיל ואומר שהסיפור שלי מטעה. אני מכיר תודה לאילן שהאמין בי למרות שלא עשיתי LLM בארה"ב והביא אותי למרות שעדיין לא עשיתי את מבחני הלשכה בניו יורק. למרות זאת, אני מציע לעורכי דין צעירים שרוצים לעשות ריילוקיישן לניו יורק לעשות תואר LLM באחת מהאוניברסיטאות הטובות בניו יורק או באחת מהאוניברסיטאות הנחשבות האחרות.

    ידיעת השפה האנגלית מאוד חשובה למשרדים פה, ובמיוחד התבטאות בביטחון בשפה – בכתב ובעל פה. לא מספיק לדעת לתרגם בעזרת גוגל טרנסלייט. המשרדים מחפשים את עורכי הדין שיכולים ליצור אינטראקציה טובה עם הלקוחות. מצד שני, יש יותר ויותר ישראלים שעושים את המעבר הזה בשנים האחרונות.

    תודה רבה ליצחק שפינה מזמנו – והנה עוד כמה פרטים שכדאי לכם לדעת עליו:

     

    • לאחרונה יצחק מונה לשותף במשרד גודווין! גאים בך!
    • על שם משפחתו של יצחק – ויניארש: מקור השם הוא מהמילה וינטנר – יינן, אדם שיש לו כרם. בשלב כלשהו יצחק רצה לעברת את השם ל"כרם", אך לפני רישום שם הנישואין עם עדי אשתו, פרץ ביניהם ויכוח קטן בנוגע לשם. הזוג החליט בהגיון רב להמשיך את שיחה על צ'ייסר – וכך יצא שהתווכחו על השם באמצע הבר בנוכחותו של לא פחות מיוסי כהן (לימים ראש המוסד), שהכריע עבור הזוג בטענה שיש לו בעצמו את השם הכי נפוץ וגנרי ולכן כדאי להם להתגאות בשם הייחודי ולא לשנות אותו.
    חברת קידום אתרים באינטרנט חברת קידום אתרים